חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

03-6122202

לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

משרד הביטחון – כך תצליחו בתביעות מול קצין התגמולים

תביעות נגד משרד הביטחון

עם עובדות קשה להתווכח! בעמוד זה תוכלו לקרוא על דוגמאות של תביעות נגד משרד הביטחון – מקרים אמיתיים, אשר טופלו ו/או מטופלים במשרדנו בתקופה האחרונה.

בעיות ברכיים (מיניסקוס) בעקבות שירות צבאי

חייל אשר במהלך השירות הצבאי ביצע תנועה לא נכונה עם רגלו, גרם לעצמו נזק בלתי הפיך לאזור הפנימי של הברך. אבחון רפואי גילה כי נפגע מיניסקוס — חומר סחוסי המפריד בין שני עצמות המרכיבות את הברך, וממוקם בתוך הברך.

בעקבות תאונה זו נזקק החייל לקבלת טיפולים רפואיים רבים וביניהם גם ניתוח ברך, בניסיון להטבת מצבו, אך ללא הועיל: החייל נותר עם בעיות קשות בברך הפגועה לרבות מגבלות בתנועות ואי מסוגלות של הברך לעמוד בעומס משקל הגוף.

החייל הגיש תביעה להכרה במסגרת משרד הביטחון. התאונה אמנם הוכרה על ידי משרד הביטחון, אך ועדה רפואית קבעה את נכותו בשיעור נמוך בהרבה מזה שהגיע לו בפועל.

לאור החלטת הועדה הרפואית, הגיש החייל באמצעות משרדנו ערעור לוועדה עליונה. ועדה זו בדקה אותו וקבעה, על סמך נימוקי הערעור והמסמכים הרפואיים שצורפו אליו — ובכללם חוות דעת של אורטופד מומחה (רופא מומחה בתחום אורטופדיה) — כי יש להעלות את שיעור נכותו בהתאם למפורט בכתב הערעור ובחוות הדעת שצורפה אליו.

משמעות קבלת הערעור הינה קבלת פיצויים מוגדלים ממשרד הביטחון.

תאונת דרכים במהלך שירות צבאי

חייל אשר היה בדרכו מהבסיס הביתה, עמד והמתין בתחנת האוטובוס, כאשר לפתע, רכב אחר אשר נסע לאחור ולא הבחין בו, פגע בחייל והדף אותו בחוזקה על הקרקע. החייל ספג חבלות קשות באזור עמוד השדרה, שהותירו בו נזק בלתי הפיך: נכות גופנית.

בעקבות תאונת דרכים זו, יכל החייל לבחור את מסלול התביעה לקבלת הפיצויים על נזקי הגוף והנכות שנגרמה לו. החוק אינו מאפשר תביעה כפולה בגין אירוע בודד. אפשרות אחת הייתה תביעה אזרחית (נזיקית – דהיינו במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) במסגרת ביטוח חובה של הרכב הפוגע, תוך התייחסות לתאונה כתאונת דרכים רגילה לכל דבר. האפשרות השנייה הייתה תביעה במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), מול משרד הביטחון.

על מנת לדעת באיזו דרך כדאי יותר לתבוע פיצויים, פנה החייל למשרדנו, אשר לאחר בדיקת העובדות והמסמכים המליץ על ניהול תביעה במסגרת פוליסת ביטוח חובה של הרכב הפוגע. זוהי תביעה אזרחית.

משרדנו ניהל עבור החייל תביעה מול חברת הביטוח של הרכב הפוגע. בסיום הטיפול נקבעו לחייל הנכויות המגיעות לו ושולם לו הפיצוי הכספי המתאים, אשר עמד על סכום גבוה בהרבה מן הסכום שהיה יכול החייל לקבל אם היה מנהל את תביעתו במסגרת משרד הביטחון.

התפרצות של מחלת קרון במהלך שירות צבאי ובעקבותיו

חייל אשר במהלך שירותו הצבאי נאלץ להיחשף לתנאים תברואתיים קשים בבסיס בו שירת, החל לסבול מכאבי בטן קשים מאד המלווים בהקאות ושלשולים משך תקופה ארוכה של מספר חודשים, אובחן בסופו של דבר כסובל ממחלת הקרוהן (Crohn's disease), שהינה מחלה כרונית קשה ביותר. למחלה זו קוראים גם מחלת קרון, או מחלת קרוהן. זוהי מחלה כרונית חשוכת מרפא, המתבטאת במערכת העיכול (מעיים, המעי הדק וכד').

תביעתו של החייל להכרה כנפגע במסגרת משרד הביטחון נדחתה בתחילה על ידי קצין התגמולים בטענה שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו של אותו חייל ובין מחלת קרוהן.

על החלטה זו הגיש החייל ערעור באמצעות משרדנו ולאחר ניהול התיק בפני בית המשפט, שמיעת עדים רלוונטיים והגשת חוות דעת רפואיות, קיבל בית המשפט את כל טענותינו וקבע כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התנאים שבהם נדרש החייל לשרת ובין התפרצות המחלה. כלומר בית המשפט הכיר למעשה בכך שהמחלה נגרמה כתוצאה מן השירות וזאת בניגוד למקרים דומים בהם הוחלט שהמחלה רק הוחמרה כתוצאה מתנאי שירותו של הנפגע.

לאור פסק דין פורץ דרך שניתן ע"י בית המשפט בתיק זה, הועבר עניינו של החייל לדיון בפני ועדה רפואית, אשר קבעה לו נכות גבוהה ופיצוי מתאים.

אולם, מספר שנים לאחר מתן פסק דין זה, ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, לפיו נקבע כי אין אפשרות להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין התפרצות מחלת הקרון ולפיכך, מאז לא ניתן יותר להצליח בהגשת תביעות מסוג זה במסגרת משרד הביטחון – קצין התגמולים.

פגיעות נפשיות כתוצאה מתנאי שירות צבאי

החמרת מצב – תסמונת אובססיבית קומפולסיבית

לפני שירותו הצבאי סבל נער מבעיה נפשית הנקראת O.C.D. (בעברית: תסמונת אובססיבית קומפולסיבית), שתסמיניה הינם בין היתר הרגשת צורך לעריכת טכסים שונים הנוגעים להיגיינה אישית, מקלחות, הכנת אוכל וכד'. מאחר ודרגת החומרה של מחלה זו (O.C.D) אצל אותו הנער הייתה קלה ביותר לפני גיוסו, תסמיניה לא הפריעו לו בניהול חיי היומיום בביתו או מול החברה שסבבה אותו בבית הספר וכד' ולמעשה מלבד משפחתו הקרובה איש לא ידע על כל שהוא סובל ממחלה זו.

לאחר גיוסו לצה"ל נדרש החייל לשרת בתנאים אשר לא אפשרו לו לנהל את אורח חייו המיוחד בהתאם למחלתו, ובין היתר לא ניתן לו אישור לבצע את הטכסים אותם היה רגיל לעשות כגון מקלחות ארוכות, שהות ארוכה בשירותים, אכילת סוגים מסוימים של אוכל וכד'. תנאי שירות בלתי מתאימים אלו הפכו עד מהרה לסיוט גדול עבור החייל אשר בסופו של דבר חש שאינו יכול יותר והחליט לברוח מן הבסיס הביתה.

בסופו של דבר לאחר שהוחזר לבסיס ונשפט על נפקדות, נכלא החייל בכלא צבאי שם ההתחשבות במצבו הנפשי הרעוע הייתה נמוכה עוד יותר. עקב כך, חלה החמרה ניכרת ביותר במצבו הנפשי הנוגע לאותה תסמונת קומפולסיבית אובססיבית (O.C.D) שממנה סבל.

בעקבות ההחמרה במצבו הנפשי הוחלט בסופו של דבר כעבור מספר חודשים לשחרר את החייל משירותו הצבאי. לאחר שחרורו הגיש החייל תביעה להכרה בהחמרה במצבו הנפשי ככזה שנגרם כתוצאה מתנאי שירותו הבלתי מתאימים למצבו, אך משרד הביטחון דחה את תביעתו.

על דחיית התביעה הגיש החייל באמצעות משרדנו ערעור מנומק ומגובה בחוות דעת רפואית פסיכיאטרית, אשר נדון בימים אלו בפני בית המשפט.

התפרצות סכיזופרניה במהלך וכתוצאה מן השירות הצבאי

חייל המשרת באחת מיחידות "משמר הגבול" (מג"ב) נחשף במהלך שירותו הצבאי למראות קשים ביותר, כאשר השתתף במסגרת תפקידו באירועים שונים כגון אירועי פח"ע למיניהם, מעצרי מבוקשים, ירי צלפים, השלכת בקבוקי תבערה עליו ועל חבריו, פציעות קשות ומוות של חבריו ליחידה, חילוץ פצועים תחת אש, וכד'.

תוך כדי השירות הצבאי, החל החייל להתנהג באופן מוזר ביותר שכלל בין היתר שמיעת קולות שאומרים לו לבצע פעולות שונות ומשונות, חרדות, סיוטים, התכנסות בתוך עצמו והתנתקות מהחברה שסבבה אותו וכו'. למרות בקשותיו של החייל ממפקדיו לקבל מנוחה קצרה בביתו בהתאם ל"גימלים" שקיבל, החליטו המפקדים שאת ימי ה"גימל" יעשה החייל בבסיס ולא בבית.

מצבו של החייל המשיך והתדרדר עד שבסופו של דבר כאשר יצא החייל לחופשה בביתו זמן מה לאחר מכן, משפחתו שמה לב שהוא אינו מתנהג כרגיל ומשהוא איתו לא כשורה. מיד הועבר החייל לביה"ח שם אובחן שמצבו הנפשי קשה ביותר ושהוא סובל בין היתר ממקרה של מחלת נפש המכונה "סכיזופרניה פעילה".

לאור מצבו הנפשי הקשה, אושפז החייל בביה"ח לצורך מעבר בדיקות נוספות וכעבור זמן מה, הוחלט לשחררו מהשירות הצבאי בשל מחלתו הנפשית.

החייל הגיש תביעה למשרד הביטחון על מנת שיכירו בו כנפגע, אך תביעתו נדחתה בטענה שלא הוכח קשר סיבתי בין התפרצות המחלה (סכיזופרניה) ובין תנאי השירות הצבאי אליהן היה חשוף. בעקבות דחיית התביעה, הגיש החייל באמצעות משרדנו ערעור מנומק ומגובה בחוות דעת רפואית (פסיכיאטרית), בפני בית המשפט.

לאחר ניהול הליך משפטי מלא, קיבל ביהמ"ש את הערעור וקבע כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של החייל (מחלת סכיזופרניה) ובין תנאי שירותו הצבאי. מאחר והמשפט התנהל בדלתיים סגורות, אנו מנועים מלפרסם בפומבי את פסה"ד עצמו.

נכות נפשית קשה לאחר תאונת דרכים

בשנת 1974, במהלך שירותו הצבאי, נפגע חייל צה"ל בצורה קשה כתוצאה של תאונת דרכים, כאשר הרכב הצבאי בו נסע התהפך.

במשך תקופה ארוכה התדרדר מצבו הרפואי והנפשי של החייל, היות ובאותה תאונת דרכים נהרג נהג הרכב, אשר היה חברו הטוב והמחזה המזעזע לא הרפה.

זמן רב לא הסכים משרד הביטחון להכיר במצבו של החייל כתוצאה מהתאונה, ואי לכך לא קיבל החייל פיצוי על הנזק שנגרם לו. יתרה מכך, במשך שנים רבות הכחיש הצבא את עצם קרות התאונה, ואי לכך לא הסכים לקבל את תביעתו של החייל לפיצויים.

לאחר שקיבל סיוע משפטי בעזרת משרדנו, הוכח בשנת 1993 עצם קרות התאונה והיותו של החייל בתוך הרכב. משרד הביטחון הסכים לבדוק את החייל על ידי ועדה רפואית. למרות שברור היה שמדובר במקרה קשה במיוחד, היות והחייל נזקק פעמים רבות לאשפוז בבית חולים לחולי נפש, לא הסכימה הועדה הרפואית לקבוע את שיעור נכותו הנפשית כקבועה, ומדי שנה דרשה לבדוק את מצבו על מנת לקבוע לו נכות זמנית בלבד.

רק לאחר מאבק משפטי ארוך ומייגע, וייצוגו של החייל בפני הועדה הרפואית הנ"ל, כמו גם מול שורה של ועדות רפואיות נוספות, הסתיים במקרה לטובתו של החייל הנפגע. בשנת 2001, לאחר 27 שנים מזמן התאונה, נקבעה בסופו של דבר נכותו של החייל בגין התאונה. הנכות הועמדה על 70% לצמיתות. לאור קביעה זו הוכר החייל כנכה צה"ל. הוא מקבל ויקבל כל חייו, סכום פיצוי כספי של אלפי שקלים בכל חודש ממשרד הביטחון.

נפגעת במהלך שירות צבאי?
פנה אלינו כדי לתבוע פיצויים ממשרד הביטחון

מידע נוסף

  • המדריך להגשת תביעה במסגרת משרד הביטחון – קצין תגמולים – כל מה שרציתם לדעת על הליך התביעה מול משרד הביטחון. מאמר חובה לכל מי שמתכן להגיש תביעה בגין פגיעה בשירות. במאמר הסברים אודות תחום משפטי זה אשר יכולים לסייע לתובעים ובני משפחותיהם.
  • איך בוחרים עורך דין מתאים לייצוג משפטי? – במאמר זה תוכלו לקרוא מהן הנקודות עליהן יש לשים לב בעת בחירת עורך דין לצורך ייצוג תובעים במסגרת משרד הביטחון. בחירת עורך דין מומחה מתאים יכולה להיות הצעד החשוב ביותר שתעשו במסגרת ניהול התביעה מול משרד הביטחון! כדאי שתדעו מה בדיוק לחפש ואיך לדעת באיזה עורך דין לבחור.
  • משרד הביטחון זכויות – מה מגיע למי שהוכר על ידי משרד הביטחון כנפגע.
עו"ד ונוטריון תומר בכר:
עו"ד ונוטריון תומר בכר:

לאחר למעלה מ-22 שנות ניסיון בייצוג נפגעי גוף, וקבלת פיצויים עבור לקוחותיי בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים, אני יודע בדיוק איך לנתח כל תיק ותיק על מנת לגרום לו להסתיים בתשלום פיצוי מקסימלי. ניהול תיקי נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח לאומי מחייב עבודה ברגישות רבה ויחס אישי לצד מקצועיות וידע משפטי רב. נפגעת? דבר איתי עוד היום ונתחיל לקדם את הזכויות שלך!

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

נפגעת? צור/צרי עימנו קשר עוד היום (מענה טלפוני אנושי 24 שעות ביממה) ונשמח לסייע גם לך לקבל את הפיצוי המקסימאלי מהגורמים הרלוונטיים.

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

נפגעת? צור/צרי עימנו קשר עוד היום (מענה טלפוני אנושי 24 שעות ביממה) ונשמח לסייע גם לך לקבל את הפיצוי המקסימאלי מהגורמים הרלוונטיים.

לקבלת יעוץ אישי
close slider

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו הודעה באמצעות הפניה המקוונת ונציג המשרד יחזור אליכם בהקדם.