תאונות עבודה – כך מוכיחים את התביעה לפיצויים

במהלך עבודתו נדרש העובד ע"י מעבידו, להרים משא כבד השוקל למעלה מ- 25 ק"ג. תוך כדי הרמת המשא הנ"ל חש לפתע העובד שגבו "נתפס" וכי הוא אינו מסוגל לזוז. העובד פונה לביה"ח שם לאחר בדיקות מקיפות הסתבר, כי בעקבות הרמת המשא הנ"ל, נגרמה לו פריצת דיסק בין חוליות הגב.

העובד הגיש באמצעות משרדנו תביעה לביטוח הלאומי וועדה רפואית אשר בדקה אותו קבעה כי נשאר נכה לצמיתות בעקבות התאונה.

עקב כך שילם המוסד לביטוח לאומי לעובד פיצוי כספי גבוה ובנוסף לכך הגיש העובד באמצעות משרדנו, גם תביעה כנגד מעבידו וחב' הביטוח אשר ביטחה את מעבידו בעת קרות התאונה.

היות וחל איסור על מעביד לדרוש מעובד להרים משקל העולה על 25 ק"ג. לאחר מספר חודשים של מו"מ בין משרדנו וחברת הביטוח, קיבל העובד את סכום הכסף הנוסף שדרשנו עבורו כפיצוי והתיק נסגר בפשרה.

עובד נדרש במהלך עבודתו לעלות ולרדת בעזרת סולם. היות והסולם היה ממוקם מתחת למנוף, שלביו של הסולם היו תמיד מכוסים בשכבה של גריז או חומר מחליק אחר, אשר היה נוזל באופן קבוע מן המנוף. באחד הימים, במהלך הירידה בסולם, החליקה לפתע רגלו של העובד על החומר המחליק הנ"ל וכתוצאה מכך, נפל העובד מגובה של כ- 2 מטרים ונחבל בצורה קשה בגבו ובראשו. העובד הועבר לביה"ח במצב קשה ונאלץ לעבור סדרת בדיקות וטיפולים מקיפה, אשר במהלכה הסתבר כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לו פריצת דיסק בחוליות הגב.

לאור ממצאים אלו, הגיש העובד תביעה באמצעות משרדנו לביטוח הלאומי, וועדה רפואית קבעה כי נשאר נכה לצמיתות כתוצאה מהתאונה. בהתאם לקביעת הועדה הרפואית, קיבל העובד סכום כסף נכבד כפיצוי מהביטוח הלאומי. בנוסף, הגיש העובד תביעה באמצעות משרדנו כנגד חב' הביטוח של המעביד ולאחר מספר חודשים, נסגר התיק בפשרה בה קיבל העובד את סכום הכסף הנוסף שדרשנו עבורו בהתאם לנזקיו.

עובד בניין נדרש לעבוד על פיגום רעוע ובלתי יציב בגובה של כ- 5 מטרים. למרות שהעובד הסב את תשומת ליבו של מנהל העבודה לכך שהעבודה על הפיגום אינה בטיחותית וכי הוא אינו מעוניין לסכן את עצמו, הודיע לו מנהל העבודה כי אם יסרב לעבוד על הפיגום – יפוטר.

מאחר והעובד פחד לאבד את מקום עבודתו, נאלץ לעלות על הפיגום, אך זמן קצר לאחר תחילת העבודה התמוטט הפיגום. העובד נפל, ונחבט בעוצמה על הקרקע. בבדיקות רפואיות שנערכו לעובד בביה"ח נתגלה כי הוא סובל בין היתר משורה של שברים מרוסקים בגפיו (שברי גפיים) ולכן הורו הרופאים כי יש לנתחו באופן מיידי.

לאחר התאונה הגיש העובד באמצעות משרדנו תביעה אל המוסד לביטוח לאומי. ועדה רפואית אשר בדקה אותו קבעה כי נותר נכה לצמיתות כתוצאה ישירה של אותה תאונת עבודה (נפילה מפיגום). במקביל הגיש משרדנו תביעת נזיקין נגד המעביד וחברת הביטוח. במסגרת ניהול התיק בבית המשפט, ובטרם שניתן פסק דין כנגדה, הסכימה חברת הביטוח לשלם לעובד את הפיצוי שנדרש עבורו על ידי משרדנו והתיק הסתיים בפשרה.

פועל בניין שהגיע מרומניה לעבוד בישראל, עבד בקומת הקרקע מחוץ לבניין רב קומות שהיה בשלבי בנייה סופיים. לפתע, אחד מן הפועלים שעבדו בקומות האחרונות, השמיט מידיו כמה מרצפות, אשר נפלו למטה ופגעו ישירות בראשו של הפועל הרומני אשר כתוצאה מהמכה החזקה בראשו, איבד מייד את הכרתו. למרות כל המאמצים, היה הפועל בתרדמת עמוקה (קומה) משך תקופה של מספר חודשים, ובסופו של דבר נפטר.

אלמנתו של הפועל ובנו היחיד פנו למשרדנו בבקשה לייצגם בתביעה מול המעביד וחברת הביטוח שלו, לקבלת הפיצויים המגיעים להם. בביהמ״ש הוכיח משרדנו כי התאונה נגרמה אך ורק בשל רשלנותם של המעביד ומספר גורמים נוספים שעבדו תחתיו, ובסופו של דבר, שילמה חב' הביטוח את מלוא הפיצוי אשר הגיע ליורשיו של המנוח לרבות הוצאות משפט, שכר טרחת עו״ד.

במקביל לתביעה זו בביהמ״ש, ניהל משרדנו גם את כל הליך התביעה מול המוסד לביטוח לאומי, אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה ובסופו של דבר שילם ועדיין משלם לאלמנתו ובנו של המנוח, קצבת תלויים מידיי חודש בחודשו.

עובד בכיר באחת מהחברות הגדולות בארץ, היה אחראי על הקמת פרויקט ייחודי וראשון מסוגו בישראל. עבודה זו דרשה עמידה בלוח זמנים צפוף, ושליטה על מספר רב של עובדים. כעבור זמן מה, החלו לצוץ בעיות ביצועיות בפרויקט, אשר היה חשש שיביאו לכך שלא ניתן יהיה לעמוד בלוח הזמנים שנקבע.

באחד הימים, קיבל אותו עובד בכיר טלפון מסגנו בשעת לילה, ובשיחה זו דווח לו על בעיות נוספות שעלו. שיחת טלפון זו הייתה משמעותית מאד עבור העובד הבכיר, אשר הבין לראשונה את גודל הבעיה שבה נתקל הפרויקט, ולכן השיחה הייתה מאד סוערת ומלווה בצעקות, תוך שניכר על העובד הבכיר שהוא בלחץ עצום.

לאחר השיחה, חש העובד הבכיר ברע, לכן ניגש למיטתו והלך לישון. בשעת בוקר מוקדמת, התעורר העובד הנ״ל כבכל יום, ופנה בדרכו לעבודה, אולם זמן קצר לאחר הגיעו למקום עבודתו, התמוטט ומת. הרופאים קבעו כי מדובר במקרה של התקף לב (דום לב) קטלני, שהסתיים במקרה מוות.

על פי החוק, על מנת שאירוע מן הסוג הזה יחשב כמקרה של ״תאונת עבודה״ במסגרת המוסד לביטוח לאומי, יש להוכיח כי מדובר ב״אירוע חריג״ כלשהו הקשור לעבודה, וכי אותו אירוע היה בסמיכות זמנים למועד קרות הנזק (המוות). אין כל ספק לדעתנו, שאירוע שיחת הטלפון הנ״ל מהווה ״אירוע חריג״ הקשור לעבודה, וקיימת סמיכות זמנים ברורה בין אותה שיחת טלפון ובין מותו של המנוח (מספר שעות בודדות) מאותו התקף לב. לכן עובדות מקרה מוות עונות על דרישות החוק.

בני משפחתו של העובד המנוח פנו למשרדנו על מנת שננהל עבורם את תביעה לקבלת קצבת תלויים מול המוסד לביטוח לאומי. למרות העובדות הברורות של התיק, החליט המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעת התלויים ולכן, הוגש על ידי משרדנו ערעור על כך לבית הדין לעבודה ולאחר ניהול התיק, התקבל הערעור ובית הדין לעבודה קבע כי אכן מדובר בתאונת עבודה ולפיכך יש לקבל את תביעת התלויים שהגישה אלמנתו של העובד המנוח.