יום אחד, עובד מסיים משמרת עבודה, יוצא לביתו ופתאום משהו בלתי צפוי קורה. יכול להיות שמדובר בתאונה קלה שלא תותיר את הנפגע עם נזקים, אבל במקרה הגרוע יכולה להיגרם לעובד פגיעה גופנית שתקשה עליו לחזור לשגרת העבודה ואף תותיר אותו עם נכות לצמיתות.
תאונות עבודה בישראל הן שכיחות ביותר, ומדי שנה מתרחשים כמה עשרות אלפי מקרים של תאונות עבודה. במקרים כאלה, הגורם אשר נותן מענה ופתרון הינו המוסד לביטוח לאומי, אשר מעניק פיצוי כספי. על פי נתוני המחקר של הביטוח הלאומי סך ההוצאה בשנת 2022 עבור פגיעות בעבודה הוא למעלה מ 7 מיליארד ₪.
מה מוגדרת כתאונת עבודה על פי חוק?
הגדרת "תאונת עבודה" לפי החוק ופסיקת בית המשפט כוללת את הרכיבים הבאים:
- תאונה – אירוע פתאומי ובלתי צפוי שניתן לתחום אותו בזמן ובמקום. כך למשל, החלקה על רצפה רטובה, כוויה מתנור או התפוצצות של מכונה.
- בעבודה – על התאונה להתרחש בזמן העבודה, ואם מדובר בעובד עצמאי אז בזמן העיסוק במשלח ידו.
- תוך כדי ועקב העבודה – צריך להראות קשר סיבתי בין התאונה לבין העבודה. אם התאונה והנכות נגרמו עקב מחלה, שאין בינה לבין עבודת הנפגע כל קשר, לא תיחשב התאונה כתאונת עבודה.
- פגיעה גופנית – זוהי דרישה שנוספה בפסיקה. משמעותה פגיעה בגופו של אדם, בין אם הפגיעה היא בחלק חיצוני של הגוף או באחד מחלקי הגוף הפנימיים.
- קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה הגופנית
החוק מונה מקרים נוספים בהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה, גם אם אינה נכנסת להגדרה בחוק. כך למשל אירוע שנגרם בהפסקה של העובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים, תוך כדי אירוע חברתי מטעם העבודה או תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד לעבודה.
מה עורך דין לתאונות עבודה ממליץ לעשות לאחר שנפגעים בתאונת עבודה?
- תיעוד – יש לתעד את כל נסיבות התאונה בשלב מוקדם ככל שניתן. עורך הדין ינחה את הנפגע לצלם את מקום הפגיעה ממספר זוויות, לאסוף פרטי קשר עם עדים שהיו בסביבת האירוע וכן לתעד את השעה והמקום של התאונה.
- פניה מידית לקבלת טיפול רפואי – במידת הצורך, עורך הדין ינחה את העובד הנפגע לפנות מהר ככל הניתן לטיפול רפואי. חשוב שלא ליצור פער זמנים בין האירוע לבין הפניה לטיפול שכן פניה מאוחרת עלולה לגרום לדחיית התביעה. חשוב שהנפגע יציין בפני הרופא את כל הסימפטומים ולא רק מה שנראה לכאורה קשור לתאונה. על הנפגע לבקש מהרופא לתעד את נסיבות האירוע שקרה בעבודה ואת אבחנותיו. לפני שנפגע יוצא מהמרפאה, עליו לקרוא את הכתוב במסמך הרפואי ובמידה והדברים לא נרשמו במדויק יש לבקש לתקן את הפרטים.
- דיווח – יש לדווח למעסיק על האירוע באופן מיידי. יש לוודא כי שהמעסיק ממלא טופס של ביטוח לאומי שמספרו ב.ל. 250, בו הוא מציין בדיוק כיצד התרחשה התאונה ולציין את כל האיברים שנפגעו בתאונה.
מהו ביטוח נפגעי עבודה?
מדובר בביטוח אשר נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה. במצב זה הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים. אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית וגובה אחוזי הנכות.
את מי תובעים בגין תאונת עבודה?
- תביעה נגד הביטוח הלאומי -מי שנפגע בתאונת עבודה זכאי לפי חוק הביטוח הלאומי לקבל גמלאות על הפגיעה בעבודה. אם נפטר – הזכאות עוברת לתלויים בו – לקצבה או מענק בשל הפגיעה בעבודה.גמלאות אלו מתבטאות בסכומי כסף ניכרים והם משתלמות לזכאי מבלי להידרש לשאלה מי אשם בתאונה, גם כשהתאונה נגרמת באשמת העובד עצמו או בידי שמיים.מי שנושא בנטל המימון הם ציבור המעבידים וציבור העובדים שחייבים בתשלומי ביטוח הלאומי ואוצר המדינה.
- תביעה נגד המעסיק – אם התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות של המעסיק, אז כמו בכל תביעת נזיקין, כדי לזכות בפיצוי, על העובד יהיה להוכיח כי התאונה אכן אירעה עקב התרשלות המעסיק. אם לא הייתה רשלנות מצד המעביד, אין כל עילה לתבוע אותו.ישנם מקרים שהמעסיק מחזיק בביטוח המכונה "חבות מעסיקים" ואז יהיה על המעסיק לשלם השתתפות עצמית בלבד במקרה של תביעה אשר במסגרתה יקבע שרשלנותו גרמה או תרמה לתאונה. פוליסה זו לרוב מכסה נזקי גוף שנגרמו לעובד כתוצאה מהתרשלות המעסיק אך גם מקרים אחרים, למשל, אי מילוי הוראות בטיחות על ידו.
- תביעה מכוח פוליסה פרטית – אם לעובד יש ביטוח פרטי, הוא זכאי על פי רוב להגיש תביעה גם מכח הפוליסות הפרטיות, בנוסף לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד המעסיק.
מה היקף הפיצוי לו זכאים נפגעי תאונות עבודה?
דמי פגיעה: בשלב הראשוני ניתן לקבל מהביטוח הלאומי תשלום דמי פגיעה למשך התקופה שבה הנפגע נעדר מעבודתו ועד 91 ימים. כספים אלו נועדו לפצות עובד שמרגע התאונה לא יכול לעבוד מפאת צורך בשיקום או החלמה. במקרה כזה לעובד מגיע תשלום בגובה 75% משכר הברוטו הממוצע ששולם לו ב-3 החודשים שקדמו לתאונה.
על מנת לקבל דמי פגיעה, יש להגיש בהקדם, ולכל היותר בתוך שנה, תביעה לביטוח הלאומי, בצירוף מסמכים רפואיים הקשורים לתאונה – מחדר המיון או מקופת החולים אליו הגיע הנפגע לטיפול מיד אחרי הפגיעה, וכן מסמכים המעידים על משכורתו של הנפגע לפני התאונה.
קצבת נכות מתאונת עבודה: לאחר שמסתיימים ימי דמי הפגיעה, ניתן לפנות בתביעה לקביעת אחוזי נכות. גובה הפיצוי בשלב זה נקבע בהתאם לאחוזי הנכות אשר נפסקים על ידי הועדה הרפואית בביטוח לאומי.
הועדה הרפואית מורכבת בדרך כלל מרופא אחד, אשר שומע את תלונותיו של הנפגע, עורך בדיקה של האיברים שנפגעו, ולבסוף כותב את תוצאות הבדיקה ומסקנותיו בדבר קיום נכותו של הנפגע. את מסקנותיו מתעד הרופא בפרוטוקול.
אם קבעה הוועדה אחוזי נכות של בין 9%-19%, הפיצוי שיקבל הנפגע יהיה מענק בסכום חד פעמי. אם אחוזי הנכות הם 20% מעלה, הנפגע יקבל קצבה חודשית כל חודש לאורך כל חייו.
סכום הפיצוי הינו נגזרת של ממוצע השכר בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.
בנוסף, יש מקרים שבהם המוסד מעניק מסגרת שיקומית כולל מימון לימודים ומקצוע חדש עבור הנפגע.
חשיבות הייעוץ והליווי של עורך דין תאונות עבודה
במקרים רבים חברות הביטוח והביטוח הלאומי מנסים להתנער מאחריות כלפי העובד שנפגע. לרוב, כאשר הנפגע מנסה לנהל את התביעה מול הגורמים השונים בכוחות עצמו, ללא הידע והניסיון המשפטי הנדרש, תביעות אלו מסתיימות בפשרות בסכומים נמוכים או במקרה הגרוע יותר נדחות על הסף. לכן, בכדי להימנע מטעויות קריטיות שיכריעו את המקרה לטובת חברת הביטוח, מומלץ לפנות לעורך הדין מוקדם ככל האפשר מקרות התאונה.
בעזרת עורך דין עם ניסיון רב בטיפול בתביעות מול הביטוח הלאומי ומול מעסיקים, ניתן לבנות את התיק באופן הנכון ביותר ולהגיע לתוצאות הטובות ביותר:
- עורך דין תאונות עבודה יכול להעריך מראש את סיכויי ההצלחה של התביעה.
- עורך הדין ידאג לפיצוי מקסימלי מחברות הביטוח בין היתר באמצעות בדיקות אשר יגדילו את הסיכוי של הנפגע לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם.
- עורך הדין יתמודד עם ההליכים הבירוקרטיים המורכבים מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי. למוסדות אלו יש נהלים, חוקים ותקנות מסובכים שיש להכיר היטב. לאדם ללא השכלה וניסיון משפטי בתחום, הגדרות החוק וסעיפיו אינם תמיד ברורים.
- עורך הדין המתמחה בתחום יוכל להאיץ את התביעה ולמנוע סחבת מיותרת.
- במידה שנקבעה נכות בדרגה שאינה מספקת או מתאימה לנפגע, ידאג עורך דינו להגשת ערר על קביעות הוועדה הרפואית.
תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה
אחוז ניכר מתאונות העבודה הן גם תאונות דרכים. תאונות כאלה יכולות להתרחש בדרך מהעבודה לביתו של הנפגע או מביתו למקום העבודה, או כשהעבודה דורשת נסיעה כחלק מהתפקיד (הובלות, נהגים).
מאחר שאותו אירוע יכול להיות מסווג הן כ"תאונת עבודה" והן כ"תאונת דרכים", העובד יהיה זכאי לתבוע מספר גופים בשתי תביעות נפרדות:
- את המוסד לביטוח לאומי, לפי חוק הביטוח הלאומי וזאת כדי לקבל את ממנו הכרה כנפגע תאונת עבודה ואת כל הזכויות שמגיעות לו בגין כך.
- את חברת ביטוח החובה של הרכב לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כדי לקבל ממנה פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה.
חשוב להדגיש:
- לא ניתן לקבל כפל פיצוי: סכום התגמולים שהנפגע קיבל או היה אמור לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, יופחת מסכום הפיצוי הכולל שהוא היה אמור לקבל מחברת הביטוח.
- התיישנות: את התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך שנה ממועד התאונה (כל איחור בהגשה עלול לגרור פגיעה בזכאות או דחיית התביעה לגמרי) ואילו את התביעה נגד חברת הביטוח יש להגיש תוך 7 שנים ממועד התאונה.
- סטייה מהדרך: עובד אשר סטה מדרכו הרגילה והיום יומית, מביתו לעבודתו, או מעבודתו לביתו, ונפגע בתאונת דרכים, לא בהכרח תוכר תביעתו כתאונת עבודה.
