03-6122202

לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

תאונות עבודה

עורך דין תאונת עבודה

תאונת עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה – שלושה סוגים שונים של פגיעות בעבודה.

לעיתים קשה לקבוע מהי ההגדרה המתאימה ביותר לפגיעה בעבודה. האם מדובר באירוע המוגדר תאונת עבודה, או אולי הנזק שנגרם הינו בעצם מחלת מקצוע או שמדובר בנזק בעקבות מיקרוטראומה (פגיעות זעירות חוזרות ונשנות). מאמר זה מפרט את ההגדרות של כל אחד משלושת סוגי הפגיעות הללו המוגדרות כולן כפגיעות בעבודה.

עורך דין תומר בכר בראיון לאתר וואלה – 4 טיפים חשובים לנפגע עבודה

מהי תאונת עבודה?

את ההגדרה המשפטית של המושג תאונת עבודה ניתן למצוא בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. החוק הנ"ל מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע. כלומר, על מנת שתאונה תחשב "תאונת עבודה", צריכים להתמלא שני תנאים עיקריים. האחד, שהתאונה קרתה במהלך שעות עבודתו של הנפגע, והשני שהתאונה קרתה בעקבות תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

עוד קובע החוק, כי לעניין זה, העובד מתחיל את יום עבודתו עם יציאתו מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו עם כניסתו חזרה לביתו בשובו ממקום עבודתו. אי לכך, הרי שגם תאונות אשר קורות בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מן העבודה הביתה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", והנפגע יוכל לדרוש פיצוי בגין נזקיהן מן המוסד לביטוח לאומי.

מהי מחלת מקצוע?

מחלה אשר לוקה בה אדם בעקבות תנאי העבודה מוגדרת מחלת מקצוע. על מנת שמחלה מסוימת תוכר כ"מחלת מקצוע" על ידי ביטוח לאומי, על הנפגע להוכיח כי קיים קשר בין תנאי עבודתו ובין המחלה ממנה הוא סובל. בתקנות הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע. מאחר ומדובר ברשימת מחלות סגורה, מחלות שאינן מופיעות בה, אינן יכולות להיות מוכרות כמחלות מקצוע, גם אם יוכח שקיים קשר ישיר בינן ובין תנאי עבודתו של הנפגע, מה שיוצר לא פעם בעיתיות קשה לנפגעים רבים אשר מוצאים עצמם ללא כל פיצוי על נזקיהם.

פירוט רשימת מחלות מקצוע המוכרות והנפוצות ביותר

·       מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקליים ומכניים כגון ירידה בשמיעהטינטון, ירוד, לבננת, סרטן עור, קייסון, נמק אספטי, שיתוק עצבים, מחלות גפיים, בורסיטיס, דלקת פרק היד (תסמונת תעלה קרפלית), מחלת החפרים (שבר צוואר), עוית שרירים, ועוד.
·       מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים כגון אנקילוסטומיאזיס, ברוצלוזיס, גחלת, הפטיטיס בי, כלבת, לפטוספירוזיס, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת, שיתוק ילדים (פוליו), ועוד.
·       מחלות הנגרמות על ידי גורמים כימיים כגון אסבסט, סיליקון, אלרגיה, קדחת המתכות, פיברוזיס של ריאות, דלקות עור, התייכבות מחמת חומצה, צהבת כתוצאה של הרעלה, ועוד.
·       מחלות הנגרמות כתוצאה של הרעלות על ידי יסודות כימיים כגון גפרית, ברום, חנקן, כלור, ניקל, ציאניד, עופרת ועוד.
·       מחלות הנגרמות על ידי אבק צמחי כגון ביסינוזיס, אלרגיות, סרטן ומחלות שונות הנגרמות על ידי אבק עץ.

עו"ד תומר בכר בראיון לערוץ 14 בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" על תביעות ביטוח לאומי במסגרת החמרת מצב של נפגעי תאונות עבודה.

מה זה מיקרוטראומה?

תורת ה"מיקרוטראומה" (Micro-Trauma) פותחה לאורך השנים ע"י בתי הדין לעבודה, לצד התפתחות הפסיקה הנוגעת לחוק הביטוח הלאומי במסגרת תביעות בגין פגיעות בעבודה. פירוש המושג מיקרוטראומה הינו גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך. בפסקי הדין שניתנו בתיקים בהם נטענה טענת פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרו טראומה, השוו מצב זה למצב בו טיפות מים מטפטפות אט-אט על אבן ומצליחות בסופו של דבר, כעבור זמן מה, לחצוב בה חור.

עיקרון זה, הדומה לנזק הנגרם בדומה לנזקי "המים המטפטפים", נלקח בחשבון גם במקרים בהם עובד נדרש לבצע פעולות מסוימות באופן קבוע ודומה משך תקופה, ובמהלכה נוצרים אצל אותו עובד, באיבר המופעל בגופו במסגרת אותה פעולה חוזרת ונשנית, נזקים כרוניים המגיעים כדי נכות רפואית ו/או נכות תפקודית.

כך לדוגמא פעולות הרמת משקלים כבדים, בתנוחות של כיפוף ו/או יישור הגב פעמים רבות מידיי יום, יכולות להיחשב כגורם לפגיעה בעמוד השדרה (פריצת דיסק וכד'). או למשל פעולות של הקלדה מול מחשב משך שעות רבות בכל יום, יכולות להיחשב כגורם למחלת שורש כף היד הנקראת תסמונת התעלה הקרפלית. דוגמא נפוצה נוספת הינה עליה וירידה חוזרת במדרגות משך תקופה ארוכה: פעולה כזו יכולה להיחשב במקרים מסויימים ככזו שגרמה לפגיעה ו/או שחיקת ברכיים.

מאחר והמוסד לביטוח לאומי במקרים רבים נוטה לדחות על הסף תביעות המוגשות בגין פגיעות בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, את קיומה של פגיעה שכזו יש להוכיח בדרך כלל במסגרת ערעור בפני בית הדין לעבודה. ההוכחה נעשית ברוב המקרים באמצעות חוות דעתו של רופא מומחה בתחום בו נפגע העובד, אשר קובע האם אכן קיים קשר סיבתי בין הפעולות החוזרות שביצע הנפגע במסגרת עבודתו ובין הנזק שנגרם לאיבר הרלוונטי בגופו. לאור האמור לעיל ניתן להבין כי מדובר בנושא מסובך להוכחה.

נפגעת בעקבות תאונת עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה?
ייתכן מאד ומגיע גם לך פיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי ו/או ממקום העבודה.
 
צור קשר עוד היום עם משרד עורכי דין – בכר, על מנת לברר את זכויותיך.
 
פגישת ייעוץ ראשונה עם עורכי דין ללא כל התחייבות !

עו"ד ונוטריון תומר בכר:
עו"ד ונוטריון תומר בכר:

לאחר למעלה מ-22 שנות ניסיון בייצוג נפגעי גוף, וקבלת פיצויים עבור לקוחותיי בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים, אני יודע בדיוק איך לנתח כל תיק ותיק על מנת לגרום לו להסתיים בתשלום פיצוי מקסימלי. ניהול תיקי נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח לאומי מחייב עבודה ברגישות רבה ויחס אישי לצד מקצועיות וידע משפטי רב. נפגעת? דבר איתי עוד היום ונתחיל לקדם את הזכויות שלך!

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

נפגעת? צור/צרי עימנו קשר עוד היום (מענה טלפוני אנושי 24 שעות ביממה) ונשמח לסייע גם לך לקבל את הפיצוי המקסימאלי מהגורמים הרלוונטיים.

לקבלת יעוץ אישי
close slider

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו הודעה באמצעות הפניה המקוונת ונציג המשרד יחזור אליכם בהקדם.