תאונות עבודה מתרחשות באופן תדיר ויומיומי מן הטעם הפשוט, שאנשים שוהים במקומות עבודתם בחלק ניכר משעות היום ולפיכך ובאופן טבעי, הסיכוי להיפגע בעבודה (או בדרך אליה וממנה) הינו רב ובייחוד לאור העובדה כי סיטואציות רבות נכנסות בגדר המונח "תאונת עבודה".
תאונת עבודה על פי רוב פוגעת בכושרו של אדם להמשיך ולהתפרנס (אם באופן זמני ואם לצמיתות) ולכן ובמקרה של תאונת עבודה, קיימים מספר מקורות אשר יכולים לשלם פיצוי לנפגע בגין פגיעתו בעבודה ובעיקר, המוסד לביטוח הלאומי.
מאת: עורך דין תאונות עבודה תומר בכר
ברוב המקרים – הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה / נכות מעבודה בביטוח הלאומי:
מי זכאי לתשלום מאת הביטוח הלאומי?
- מי שמשלם את דמי הביטוח הלאומי מידי חודש, בין אם שכיר ובין אם עצמאי.
- מי שנפגע בעבודה ופגיעתו הוכרה כתאונת עבודה.
- מי שבידיו אישור רפואי כי נפגע כושרו לעבוד בשל הפגיעה.
הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה עד 13 שבועות בגין תאונת העבודה:
עובד שנפגע בעבודה יגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה בגין תאונת עבודה לביטוח הלאומי. דמי הפגיעה יחושבו על בסיס 75% משכרו של העובד בשלושת החודשים טרם תאונת העבודה לחלק ל – 90 ימים וישולמו לעובד עבור 13 שבועות לכל היותר (סכום של כ-1,200 ₪ ליום לכל היותר).
הביטוח הלאומי ישלם קצבת נכות לאחר 13 השבועות:
אם בחלוף 13 השבועות בגינם קיבל העובד דמי פגיעה, עדיין מצוי העובד באי כושר מעבודה ו/או טוען הוא לנכות עקב תאונת העבודה, עליו להגיש תביעת לקביעת נכות מעבודה, אליה יצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים.
העובד יוזמן לוועדה רפואית בביטוח הלאומי לבדיקתו וקביעת שיעורי נכותו : אם נקבעו לעובד פחות מ – 9% נכות צמיתה – לא יקבל דבר, אם נקבעו לו 19% – 9% נכות צמיתה – יקבל העובד מענק חד פעמי ואם נקבעו לו 20% נכות ומעלה, ישלם לו הביטוח הלאומי קצבת נכות חודשית.
מתי המעסיק ישלם בגין תאונת עבודה?
תשלום עבור 12 הימים הראשונים לאחר תאונת העבודה:
אם לעובד היו פחות מ – 12 ימי מחלה בגין תאונת העבודה : המעסיק ישלם עבור הימים הראשון והשני (לפי החוק) והביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום השלישי.
אם היו לעובד יותר מ – 12 ימי מחלה : המעסיק ישלם עבור יום הפגיעה עצמו בלבד ומהיום השני ישלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה.
תשלום דמי פגיעה על ידי המעסיק במקום הביטוח הלאומי:
ישנם מקרים בהם המעסיק יכול לשלם לעובד שנפגע את דמי הפגיעה בגין תאונת העבודה (בהנחה שקיבל הרשאה לעשות כן מאת הביטוח הלאומי) ולאחר מכן יקבל החזר מאת הביטוח הלאומי, אף אם העובד טרם הגיש תביעה לביטוח הלאומי או טרם הוכר כנפגע עבודה.
במידה והמעסיק שילם והעובד לא הוכר בסופו של דבר כנפגע עבודה, יהיה על העובד להשיב למעסיק את דמי הפגיעה.
תשלום פיצוי מאת המעסיק במסגרת תביעה אזרחית בגין רשלנות:
במידה ותאונת העבודה נגרמה בשל התנהלות רשלנית של המעסיק כלפי העובד, יוכל העובד לתבוע בבית המשפט את המעסיק (לרוב מדובר בתביעה כנגד חברת הביטוח של המעסיק) ולדרוש פיצוי בגין פגיעתו בעבודה. מסכום הפיצוי שיקבל (ככל שיקבל כמובן) יקוזזו הכספים שקיבל (או שיכול היה לקבל) מהביטוח הלאומי.
גם חברת ביטוח פרטית יכולה לשלם בגין תאונת עבודה:
בהנחה שהעובד היה מבוטח בנוסף בביטוחים פרטיים (ביטוח תאונות אישיות או כנגד אובדן כושר עבודה וכיו"ב), ייתכן ותהיה לו אפשרות לתבוע את חברת הביטוח ולקבל פיצוי בגין תאונת העבודה אף ממנה.
הגוף העיקרי אשר אחראי לשלם לעובד בגין תאונת עבודה הינו הביטוח הלאומי ולכן, בכל מקרה של תאונת עבודה, כדאי תחילה לפעול מול הביטוח הלאומי ולאחר מכן ככל שרלוונטי, לפעול אף נגד המעסיק או אל מול חברות הביטוח הפרטי.
