רשלנות רפואית – ניתוח אוזניים הוביל לשיתוק עצב הפנים

לאחרונה הוגשה על ידי משרד עורכי דין בכר, תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח אוזניים, אשר גרמה לשיתוק עצב הפנים ונכות גבוהה לצמיתות.

מתוך כתב התביעה עולה כי כשהיה בן 40, אושפז התובע בבית החולים לצורך מעבר ניתוח בהרדמה כללית, ״מיסטוידקטומיה רדיקלית״ וזאת בעקבות תהליך זיהומי כרוני, באוזן שמאל.

עם התעוררות התובע מן ההרדמה, הוא חש שיתוק היקפי בעצב הפנים מצד שמאל. לאור מצבו נבדק התובע ואובחן כי הוא סובל מפציאליס פריפרי משמאל (שיתוק עצב הפנים משמאל).

עקב החמרה במצבו הרפואי, שיתוק בעצב הפנים משמאל, טופל התובע במסגרת האשפוז בסטרואידים, אשר למרבה הצער לא שיפרו את מצבו והוא שוחרר לביתו, כאשר הוא סובל משיתוק מלא של הפנים משמאל.

ביקורת שנערכה לתובע מספר שבועות לאחר הניתוח, העלתה גם כן כי הוא ממשיך לסבול ממצב של שיתוק היקפי מלא של עצב הפנים משמאל.בשל מצבו הקשה נבדק התובע גם ע״י גורמי רפואה נוספים אשר אישרו את האבחנה ואף גילו בנוסף לשיתוק עצב הפנים ממנו סובל התובע הוא סובל גם מ- Perilymphatic fistula. לאור הממצאים הקשים הללו אושפז התובע בבי״ח ובמסגרת האשפוז, עבר בדיקה אלקטרו-דיאגנוסטית של עצב הפנים, אשר העלתה כי קיימת פגיעה חמורה בעצב משמאל.

לאור מצבו זה, אושפז התובע בבי״ח לצורך בירור של שיתוק בתר ניתוחי של עצב הפנים. במהלך אשפוזו, בוצע ניתוח אקספלורציה של אוזן שמאל, אך בתום הניתוח ואחריו לא חל שינוי בתפקוד עצב הפנים, כך שהתובע נותר משותק בעצב הפנים משמאל.

התובע פנה למשרד עורכי דין בכר לצורך בדיקת התנהלות הרופאים אשר ניתחו אותו. במסגרת בחינת נתוני התיק ועילת התביעה, נבדק התובע ותיקו הרפואי ע״י רופא מומחה למחלות אף – אוזן – גרון אשר קבע בחוות דעתו, כי נזקיו של התובע, שיתוק היקפי של עצב הפנים משמאל, הוא תוצאה ישירה וגרימתית של הניתוח שבוצע באזנו בצורה רשלנית ביותר וכי מדובר בטיפול רפואי אשר סוטה בצורה מובהקת מן המקובל והידוע ברפואה קרי – רשלנות רפואית.

נכותו של התובע בעקבות אותה רשלנות רפואית בביצוע הניתוח באוזנו, נקבעה ועומדת על למעלה מ-40% לצמיתות.

מחוות דעתו של הרופא המומחה, עולה כי בניתוח ״מסטוידקטומיה רדיקלית״, מסוג זה שנעשה לתובע, אם המנתח ״אינו נוקט בזהירות הנדרשת או לא היה בעל ידע אנטומי ספציפי לניתוח זה״, קיימת סכנה מסוג זו שארעה לתובע, דהיינו פגיעה בעצב הפנים. על פי קביעת המומחה הרפואי הנ״ל, עצב הפנים לא זוהה כנדרש בניתוח ״רדיקל מסטוידקטומיה״ ולפיכך נפגע בזמן הפעולה הכירורגית שהותירה את התובע עם שיתוק עצב הפנים, שגרם לאסימטריה של הפנים ושנוי מכער קיצוני בהבעת הפנים.

בבדיקה שנערכה לתובע ע״י המומחה הרפואי, נמצא כי התובע סובל בין היתר משיתוק וליקויים באזורים כדלקמן:

ג. פה– זווית הפה משמאל שמוטה, כלפי מטה. כיווץ השפתיים אסימטרי, כאשר בצד השמאלי, השפה העליונה והתחתונה אינן משתתפות בפעולת הכיווץ. רוק מרטיב את זווית הפה משמאל בגלל חוסר אטימה של חלל הפה עקב רפיון (שתוק) שרירי השפתיים משמאל. התובע אינו מצליח לנפח אוויר בלחיים, אינו מצליח להשמיע שריקה.

ד. אף– קיימת אסימטריה ברוחב הנחירים. הנחיר השמאלי אינו מתרחב (בהשוואה לימני), בזמן נשימה עמוקה, דרך האף.

ה. אוזן שמאל– פוליפ גדול בצקתי בדופן האחורי של תעלת האוזן שיש בה הפרשה רירית.

ו. עין שמאלית– עפעף עליון אינו עוצם את העין לא כתגובה הגנתית לאור או לגוף זר ולא באופן רצוני. בנגיעת הקרנית, בצמר גפן, העין נשארת פקוחה, העפעפיים אינם מבצעים פעולת עצימה. מעט הפרשה רירית – מוגלתית, בזווית העין השמאלית. ויודגש, לטענת המומחה, מצבו של התובע, בעינו השמאלית, עלול לגרום לכך, שקרנית העין תפגע ע״י גופים זרים, תאבד שקיפותה וכן שהראייה תיפגע.

ז. לשון – אובדן חוש הטעם.

על פי חוות דעת רפואית, מצבו הרפואי של התובע מחייבו לעבור סידרת ניתוחים וביניהם ניתוח לרהביליטציה, שיקום פניו העקומות ע״י השתלת עצב וניתוח עפעפיים כדי שיוכל לעצום עיניו השמאלית וע״י כך להציל את אור עינו. עלות הניתוחים הינה, לכל הפחות, 250,000 ₪.

לאור הקביעות הרפואית בדבר קיומה של רשלנות רפואית קשה במקרה זה, הגיש כאמור לעיל התובע, באמצעות משרד עורכי דין בכר, תביעת פיצויים בגובה של למעלה מ-2,500,000 ₪ לביהמ״ש המחוזי. התביעה שהינה בעילה של רשלנות רפואית בניתוח אוזניים וכן מתן טיפול רפואי לקוי ובלתי סביר לאחר ניתוח אוזניים, מתנהלת בימים אלו.