משרד הביטחון – כך תצליחו בתביעות מול קצין התגמולים

חייל אשר במהלך השירות הצבאי ביצע תנועה לא נכונה עם רגלו, גרם לעצמו נזק בלתי הפיך לאזור הפנימי של הברך. אבחון רפואי גילה כי נפגע מיניסקוס — חומר סחוסי המפריד בין שני עצמות המרכיבות את הברך, וממוקם בתוך הברך.

בעקבות תאונה זו נזקק החייל לקבלת טיפולים רפואיים רבים וביניהם גם ניתוח ברך, בניסיון להטבת מצבו, אך ללא הועיל: החייל נותר עם בעיות קשות בברך הפגועה לרבות מגבלות בתנועות ואי מסוגלות של הברך לעמוד בעומס משקל הגוף.

החייל הגיש תביעה להכרה במסגרת משרד הביטחון. התאונה אמנם הוכרה על ידי משרד הביטחון, אך ועדה רפואית קבעה את נכותו בשיעור נמוך בהרבה מזה שהגיע לו בפועל.

לאור החלטת הועדה הרפואית, הגיש החייל באמצעות משרדנו ערעור לוועדה עליונה. ועדה זו בדקה אותו וקבעה, על סמך נימוקי הערעור והמסמכים הרפואיים שצורפו אליו — ובכללם חוות דעת של אורטופד מומחה (רופא מומחה בתחום אורטופדיה) — כי יש להעלות את שיעור נכותו בהתאם למפורט בכתב הערעור ובחוות הדעת שצורפה אליו.

משמעות קבלת הערעור הינה קבלת פיצויים מוגדלים ממשרד הביטחון.

חייל אשר היה בדרכו מהבסיס הביתה, עמד והמתין בתחנת האוטובוס, כאשר לפתע, רכב אחר אשר נסע לאחור ולא הבחין בו, פגע בחייל והדף אותו בחוזקה על הקרקע. החייל ספג חבלות קשות באזור עמוד השדרה, שהותירו בו נזק בלתי הפיך: נכות גופנית.

בעקבות תאונת דרכים זו, יכל החייל לבחור את מסלול התביעה לקבלת הפיצויים על נזקי הגוף והנכות שנגרמה לו. החוק אינו מאפשר תביעה כפולה בגין אירוע בודד. אפשרות אחת הייתה תביעה אזרחית (נזיקית – דהיינו במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) במסגרת ביטוח חובה של הרכב הפוגע, תוך התייחסות לתאונה כתאונת דרכים רגילה לכל דבר. האפשרות השנייה הייתה תביעה במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), מול משרד הביטחון.

על מנת לדעת באיזו דרך כדאי יותר לתבוע פיצויים, פנה החייל למשרדנו, אשר לאחר בדיקת העובדות והמסמכים המליץ על ניהול תביעה במסגרת פוליסת ביטוח חובה של הרכב הפוגע. זוהי תביעה אזרחית.

משרדנו ניהל עבור החייל תביעה מול חברת הביטוח של הרכב הפוגע. בסיום הטיפול נקבעו לחייל הנכויות המגיעות לו ושולם לו הפיצוי הכספי המתאים, אשר עמד על סכום גבוה בהרבה מן הסכום שהיה יכול החייל לקבל אם היה מנהל את תביעתו במסגרת משרד הביטחון.

חייל אשר במהלך שירותו הצבאי נאלץ להיחשף לתנאים תברואתיים קשים בבסיס בו שירת, החל לסבול מכאבי בטן קשים מאד המלווים בהקאות ושלשולים משך תקופה ארוכה של מספר חודשים, אובחן בסופו של דבר כסובל ממחלת הקרוהן (Crohn's disease), שהינה מחלה כרונית קשה ביותר. למחלה זו קוראים גם מחלת קרון, או מחלת קרוהן. זוהי מחלה כרונית חשוכת מרפא, המתבטאת במערכת העיכול (מעיים, המעי הדק וכד').

תביעתו של החייל להכרה כנפגע במסגרת משרד הביטחון נדחתה בתחילה על ידי קצין התגמולים בטענה שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו של אותו חייל ובין מחלת קרוהן.

על החלטה זו הגיש החייל ערעור באמצעות משרדנו ולאחר ניהול התיק בפני בית המשפט, שמיעת עדים רלוונטיים והגשת חוות דעת רפואיות, קיבל בית המשפט את כל טענותינו וקבע כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התנאים שבהם נדרש החייל לשרת ובין התפרצות המחלה. כלומר בית המשפט הכיר למעשה בכך שהמחלה נגרמה כתוצאה מן השירות וזאת בניגוד למקרים דומים בהם הוחלט שהמחלה רק הוחמרה כתוצאה מתנאי שירותו של הנפגע.

לאור פסק דין פורץ דרך שניתן ע"י בית המשפט בתיק זה, הועבר עניינו של החייל לדיון בפני ועדה רפואית, אשר קבעה לו נכות גבוהה ופיצוי מתאים.