תאונת דרכים בעבודה: מי אחראי לפצות את העובד?

כאשר מתרחשת תאונת עבודה (מכל סוג שהוא כפי שמוגדר בחוק), יודע העובד כי עליו לפנות לביטוח הלאומי ולתבוע הכרה כנפגע עבודה על מנת לקבל את זכויותיו ממנו וכאשר מעורב הוא בתאונת דרכים, יודע כי עליו לתבוע את ביטוח החובה של הרכב ולקבל פיצוי מאת חברת הביטוח.

אך מה כאשר תאונת העבודה מהווה גם תאונת דרכים ? מי אחראי אז לפצות את העובד בגין נזקיו, האם ניתן לתבוע את שני הגורמים ? האם יש עדיפות למי מהם ? היכן יכול העובד למצות זכויותיו בצורה טובה יותר ? על שאלות אלו ועוד יוכל עורך דין תאונות דרכים לענות בדרך הטובה ביותר.

מתי תאונת עבודה תהיה גם תאונת דרכים?

1. כאשר העבודה עצמה הינה על כלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים – כמו נהג משאית, נהג אוטובוס, נהג מונית וכו'.
2. כאשר תאונת הדרכים אירעה בדרכו של העובד לעבודה או בחזרה ממנה לביתו – כלומר, בהנחה שתאונת הדרכים אירעה בדרכו הרגילה של העובד (בכפוף לסייגים הקבועים בחוק), תיחשב היא גם לתאונת עבודה.
3. כאשר תוך כדי העבודה נדרש התובע להגיע ממקום למקום ובמסגרת אותה דרך שעשה, נפגע כהולך רגל או כנוסע ברכב.

מי אחראי לפצות את העובד בגין תאונת דרכים המהווה גם תאונת עבודה?

בסיטואציה הנ"ל, בפני העובד עומדות שתי אופציות מרכזיות, כאשר הוא אינו מחויב לבחור רק באחת או בשתיהן ביחד :

להגיש תביעה לביטוח הלאומי (בתוך שנה ממועד הפגיעה) –

1. העובד יקבל דמי פגיעה – באם יוכר העובד כנפגע עבודה בביטוח הלאומי, יקבל 75% משכרו בשלושת החודשים האחרונים לחלק ב – 90 ובסך הכל בעבור 13 שבועות לכל היותר.
2. העובד יקבל קצבת נכות – באם תקבע וועדה רפואית של הביטוח הלאומי כי נותרה לעובד נכות זמנית או קבועה בגין התאונה, יוכל העובד לקבל בנוסף לדמי הפגיעה מענק חד פעמי או קצבת נכות קבועה מידי חודש (תלוי בשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו).
3. שירותים נוספים ושיקום מקצועי – בתלות בפגיעתו / בנכותו של העובד, יוכל הוא להיות זכאי גם לשירותים מיוחדים, שיקום מקצועי ועוד.

להגיש תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה (בתוך 7 שנים) –

בתביעה כנגד חברת הביטוח, בדרך כלל סכום הפיצוי לעובד יהיה גבוה יותר שכן התביעה היא בגין רכיבים נוספים שאינם מקבלים ביטוי בתביעה לביטוח לאומי ובין היתר :

1. פיצוי בגין אובדן כושר עבודה לעבר ולעתיד – יחושב אובדן הכנסה עתידי כתוצאה מנזקי התאונה.
2. פיצוי בגין עזרת צד ג' – על ידי אנשי מקצוע או בני משפחה שמטפלים בנפגע וסועדים אותו.
3. פיצוי בגין כאב וסבל ועוגמת נפש : סכום הנקבע בהתאם לנכותו של תובע במכפלת סכום הפיצוי הקבוע בחוק (תלוי בגילו ונכותו של הנפגע).
4. פיצוי בגין הוצאות : הוצאות רפואיות (שאינן בסל הבריאות), נסיעות לצרכי בדיקות, מכשור רפואי ועוד.

 אז – את מי כדאי לעובד לתבוע?

שאלה זו תלויה בנסיבות כל מקרה לגופו. חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין תאונות דרכים אשר יוכל לייעץ כנגד מי לפעול ובאיזה שלב שכן, ישנן פעולות אשר השלכותיהן יכולות להיות הרסניות לגבי גובה הפיצוי שעובד יוכל לקבל באופן כללי.

למשל – אם לנפגע נקבעו אחוזי נכות בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, הם יחייבו אף בבית המשפט. לכן חשוב מאד לדעת כיצד לנהל את התיק נכות במסגרת הועדות הרפואיות בביטוח לאומי על מנת להגיע לנכות המקסימלית האפשרית ורק לאחר מכן לפנות בתביעה לחברת הביטוח.

אין פיצוי כפול!

יש לשים לב, כי הנפגע לא יכול לקבל פיצוי פעמיים גם מהביטוח הלאומי וגם מחברת הביטוח. מכל סכום פיצוי שיקבל מחברת הביטוח יקוזזו הסכומים שקיבל בפועל או שיכול היה לקבל (קיזוז רעיוני) מאת הביטוח הלאומי.

בשורה התחתונה, עובד לא יוכל לקבל אמנם פיצוי פעמיים, אך בעזרת עורך דין תאונות דרכים מומחה ומנוסה, יוכל למקסם את סכום הפיצוי שיקבל הן מהביטוח הלאומי והן מחברת הביטוח.