סוכרת נחשבת למחלה כרונית קשה וחסרת מרפא.
המחלה ידועה גם כמחלה גנטית המושפעת מגנטיקה ומאורח חיים לא בריא. אולם בשנים האחרונות מחקרים רבים מצאו שיכול להיות גורם חדש נוסף להתפרצות המחלה או החמרתה – מתח.
האם עובד שסוכרת התפרצה בגופו לאחר אירוע של מתח קיצוני בזמן העבודה, יכול להגיש בקשה להכרה במחלה כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע? המאמר ידון בכך.
סוכרת כמחלת מקצוע וכתאונת עבודה
מחלת מקצוע היא מחלה שנמצא קשר ישיר בינה לבין תנאי עבודה או אירועים במקום העבודה של העובד שגרמו להתפרצות המחלה. בכדי שעובד יוכר כחולה במחלת מקצוע, מחלתו חייבת להיכלל ברשימה סגורה של מחלות מקצוע המופיעות בחוק.
לא ניתן לקבל הכרה לגבי מחלת מקצוע אם המחלה לא מופיעה ברשימה זו. סוכרת לא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע ויהיה קשה לקבל בגין טענה זו פיצויים במסגרת תביעה של פגיעה בעבודה. לכן, מומלץ להגיש תביעת פיצויים בגין סוכרת כתאונת עבודה.
תאונת עבודה היא אירוע או הצטברות של אירועים בעבודה, אשר גרמו באופן ישיר לפגיעה בבריאותו או ביכולת תפקודו של העובד.
מחקרים ופסקי דין הוכיחו כבר כי מחלת הסוכרת עלולה להתפרץ בעקבות אירוע לחץ קיצוני בעבודה.
בכדי להצליח בתהליך תביעה זה מול ביטוח לאומי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה.
מדוע כדאי להגיש תביעת פיצויים בגין סוכרת כתאונת עבודה לביטוח לאומי?
ברגע שמחלה מוגדרת כתאונה היא עשויה לזכות את התובע בקצבה לכל ימי חייו. הקצבה מחושבת מן השכר אותו קיבל התובע עד לפרוץ המחלה, בהתאם לחומרת הפגיעה וחומרת המחלה.
כיצד מגישים תביעה להכרה בסוכרת?
במידה והחולה סבור כי מחלת הסוכרת פרצה בגופו בעקבות אירוע שקשור לעבודה הוא יוכל להגיש תביעה זו לקבלת פיצוי.
במקרים בהם, עובד הורד בדרגה, הועבר מתפקידו באופן מפתיע, חווה איום או אלימות במסגרת העבודה וכד' ותקופה קצרה לאחר האירוע התפרצה המחלה.
את התביעה בצירוף אישורים רפואיים רלוונטיים יש להגיש לסניף ביטוח לאומי במקום מגוריו.
חשוב לדעת מראש – ברוב המקרים המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעות מסוג זה.
במידה וביטוח לאומי דוחה את התביעה, עומדת בפני המבקש האפשרות להגיש תביעה להכרה לבית הדין לענייני עבודה. בהליך משפטי מסוג זה יהיה על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין התפרצות מחלתו לבין מצב של לחץ חריג במקום העבודה.
איך להוכיח תביעת פיצויים בגין סוכרת שהתפרצה בעקבות העבודה?
הוכחת “אירוע חריג” – על הנפגע להוכיח כי אירע לו בעבודתו אירוע חריג, אשר בסמוך לו פרצה מחלת הסוכרת וכי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע לבין המחלה. על הנפגע לבודד אירוע מסוים שונה משגרת היום – יום הרגילה שאירע לו בעבודה וגרם לו לדחק נפשי לא רגיל מבחינתו.
שימו לב, הבחינה אשר לשאלה האם אירע אירוע מיוחד – היא בחינה סובייקטיבית. כלומר, האם האירוע הוא “מיוחד” עבור העובד.
פסיקת בתי הדין לעבודה ציינה, כי אמנם הבחינה סובייקטיבית, אולם היא צריכה להיתמך בראיות אובייקטיביות.
האם עובד שחלה בסוכרת על רקע של עבודה בתנאי מתח ולחץ מתמשכים יכול להיות מוכר כנפגע עבודה? ככלל, פסיקת בתי הדין לעבודה, קבעה כי הופעת הסוכרת על רקע מתח נפשי ממושך בעבודה לא עולה בגדר פגיעה בעבודה וכי יש צורך באירוע נקודתי.
עם זאת, במצב שבו הנפגע נכח בתקופה של מתח מתמשך, ניתן להכיר בסוכרת כפגיעה בעבודה ככל ועולה קיומו של אירוע אחד ספציפי ושונה, במילים אחרות להצביע על "הקש ששבר את גב הגמל"
הוכחת קשר סיבתי – הוכחת קשר סיבתי בין האירוע החריג שהתרחשותו הוכחה לבין פרוץ המחלה. שלב מאתגר, בעיקר בשל אי האחידות והעמדות השונות שקיימות בקרב המומחים הרפואיים בארץ ובעולם בעניין זה.
כאן יש לשים לב לחשיבותה של סמיכות הזמנים בין מועד התרחשותו של האירוע החריג לבין המועד שבו התגלתה אצלו מחלת הסוכרת ובפרט – הכוונה היא לגילוי המחלה בטווח של שלושה חודשים לאחר האירוע.
ככלל, מאחר שמדובר בשאלה שהיא רפואית בעיקרה, בית הדין לעבודה ממנה מומחה רפואי מטעמו, שיקבע האם במקרה שמונח לפניו קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג שאירע לתובע בעבודתו לבין פרוץ המחלה.
לסיכום, הכרה בסוכרת כתאונת עבודה היא דרך ארוכה ומורכבת ונטל ההוכחה מונח על כתפי העובד הנפגע ושבכוונתו להגיש תביעה לביטוח לאומי.
