פגיעת ראש בתאונת עבודה המדריך לנפגעים
פגיעת ראש קשה עלולה להיגרם ממגוון רחב של גורמים. תאונות דרכים, תאונות עבודה או כל סוג של תאונה אחרת. כמי שמייצגים כבר מעל שני עשורים נפגעי פגיעת ראש בתאונת עבודה (פגיעות קשות ביותר עם נזקים משמעותיים) הצלחנו להגיע לנוסחה מנצחת לפיה גם הנפגעים וגם בני משפחתם (במקרים הרלוונטיים) יקבלו את מלוא הזכויות המגיעות להם מכלל הגורמים השונים אשר מעורבים בנושא הפיצוי הכספי והזכאות להטבות.
המדריך לנפגעי ראש קשים – ראיון עם עו"ד תומר בכר
במדריך זה ריכזנו עבורכם את התביעות השכיחות הרלוונטיות במקרים של פגיעת ראש בתאונת עבודה, על מנת שתוכלו להבין יותר מה מגיע לכם, את מי לתבוע ועל מה. יחד עם זאת חשוב להבהיר כבר עכשיו. מדריך זה הינו כללי בלבד וייתכן מאד שלפגע כזה או אחד תהיה זכאות לקבלת זכויות או פיצוי מגורמים שאינם מפורטים במדריך. לכן חשוב ביותר להתייעץ עם עו"ד המתמחה בייצוג נפגעי ראש קשים, על מנת לוודא שאתם אכן מקבלים וממצים את מלוא הזכויות המגיעות לכם.
את מי אפשר לתבוע בעקבות פגיעת ראש בתאונת עבודה?
במקרים של פגיעות ראש קשות בעקבות תאונות עבודה, בדרך כלל קיימים לנפגעים 2 אפיקי תביעה אפשריים. התביעה הראשונה היא מול המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ענף נפגעי עבודה. התביעה השנייה היא מול חברת הביטוח של המעסיק או מי שגרם לקרות התאונה – זו תביעת הנזיקין.
איך מתנהלת התביעה במסגרת המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה?
זו בדרך כלל התביעה הראשונה אשר מוגשת ע"י נפגעי פגיעת ראש בתאונת עבודה. מדובר בתביעה בת 2 שלבים. בשלב הראשון, זה על הנפגע להגיש לביטוח לאומי את התביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה ואם הוא אכן מוכר, אזי הוא יוכל לקבל דמי פגיעה בגין כל הימים שבהם היה באי כושר עבודה מוחלט ולא עבד, עד מקסימום של 91 יום לאחר התאונה.
אם השלב הראשון עובר בהצלחה, בשלב השני, על הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. במסגרת שלב זה, הנפגע ייבדק ע"י ועדה רפואית, אשר תקבע את שיעור נכותו בעקבות התאונה. בתחילה ייתכן והנכות שתיקבע תהיה זמנית בלבד, אולם בהמשך, לאחר התייצבות המצב הרפואי, הועדה הרפואית תתכנס שוב ותקבע את הנכות הצמיתה.
בהתאם לקביעת הועדה הרפואית, ישולם לנפגע הפיצוי המתאים. ככל שהנכות תהיה גבוהה יותר, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר בהתאם, כמו גם שאר הזכויות אשר יכולות להיות מגיעות לו.
במקרה שבו הועדה הרפואית קיפחה את הנפגע ולא קבעה לו את הנכות המתאימה, ניתן לערער על החלטתה לוועדה לעררים. ועדה זו תבדוק את הנפגע פעם נוספת מהתחלה ותקבע את נכותו כאשר בסמכותה להעלות את הנכות שנקבעה ע"י הועדה מהדרג הראשון, או להשאירה כמו שהיא. במקרים שבהם הועדה לעררים חושב שיש דווקא להוריד את הנכות שנקבעה לנפגע ע"י הועדה הראשונה, עליה להזהיר את הנפגע קודם לכן ולתת לו את הזכות למחוק את ערעורו. ככל שאכן הנפגע ימחק את הערעור, נכותו תישאר כפי שנקבעה ע"י הועדה מהדרג הראשון.
מה עושים כאשר התביעה נדחית ע"י ביטוח לאומי?
ישנם מקרים רבים שבהם הביטוח הלאומי מחליט לדחות את התביעה ולפיכך לא מכיר באירוע שקרה לנפגע כתאונת עבודה. הסיבות לכך יכולות להיות רבות. כך למשל, אם פקיד התביעות בביטוח לאומי לא השתכנע שאכן האירוע קרה כפי שמתואר בטופס התביעה, או כאשר לא הוכח שיש קשר סיבתי בין הנזק הנטען ובין התאונה וכו'.
במקרים שכאלה, בם נדחתה תביעתו של הנפגע להכרה, יהיה עליו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. במסגרת תביעה זו יהיה על הנפגע להוכיח קודם כל שאכן האירוע שקרה לו עונה על ההגדרה של תאונת עבודה, כפי שהיא כתובה בחוק. מדובר בניהול הליך משפטי לכל דבר ועניין, במסגרתו על התובע להציג בפני בית הדין לעבודה הוכחות וראיות (באמצעות מסמכים, עדים וכו') שמהן עולה שגרסתו הינה אמת וכי לפיה מדובר בפגיעה בעבודה.
אם הנפגע מצליח להוכיח שהאירוע שקרה לו הוא אכן תואם את ההגדרה של פגיעה בעבודה, בדרך כלל יעבור התיק לשלב השני, בו ימנה בית הדין רופא מומחה מטעמו, על מנת שיבדוק את המסמכים הרפואיים שבתיק וייתן חוות דעת רפואית לגבי השאלה האם יש קשר סיבתי בין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע ובין האירוע. רק במקרים שבהם יקבע שיש קשר סיבתי שכזה, יכיר בית הדין בנפגע כנפגע בעבודה ולמעשה התיק יועבר להמשך טיפול של ביטוח לאומי במסגרת הועדות הרפואיות, לצורך קביעת נכותו של הנפגע.
איך מתנהלת תביעת הנזיקין במקרים של פגיעת ראש בתאונת עבודה?
תביעת הנזיקין בדרך כלל מגיעה לאחר סיום התביעה מול ביטוח לאומי והסיבה לכך היא פשוטה. תביעת הנזיקין למעשה משלימה את הפיצוי המגיע לנפגע, ככל והוא לא קיבל את מלוא הפיצוי במסגרת התביעה מול ביטוח לאומי.
כך לדוגמא, אם נזקיו הכוללים של הנפגע מוערכים בסך של מיליון ₪ לדוגמא, ובמסגרת התביעה מול ביטוח לאומי, קיבל ויקבל הנפגע סך של 300,000 ₪, אזי את יתרת הסכום, סך של 700,000 ₪, יוכל הנפגע לתבוע במסגרת תביעת הנזיקין.
במסגרת תביעת הנזיקין יהיה על הנפגע להוכיח שהנתבע (המעסיק או כל גורם אחר) התרשל כלפיו וכתוצאה מכך נרגם נזקו. בהמשך, יהיה צורך להוכיח את גובה הנזק שנגרם לנפגע – כלומר את גובה אחוזי הנכות. לצורך כך יהיה על הנפגע להגיש חוות דעת רפואית שנכתבה ע"י רופא מומחה מטעמו, בה הוא דן גם בסוגיית הנזק עצמו וגם בסוגיית הקשר הסיבתי בין הנזק ובין התאונה. לא ניתן להגיש תביעה לביהמ"ש מבלי לצרף חוות דעת רפואית שכזו, אשר עלותה היא כמה אלפי שקלים מאחר ומדובר בחוות דעת פרטית.
בסופו של דבר, הפיצוי אשר ישולם לנפגע יהיה מורכב מסעיפי נזק (ראשי נזק בלשון המשפטית) כגון הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הפסדי פנסיה, נסיעות, התאמת המגורים, עזרת צד ג', כאב וסבל וכו' הכל בהתאם להפסדים בפועל.
ככל שהתביעה תתקבל, ישולם לנפגע סכום הפיצוי הנוסף שמגיע לו כאמור מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי.
תביעות נוספות שחובה לבדוק אם ישנה אפשרות להגיש הן תביעות במסגרת פוליסות ביטוח פרטיות כגון "תאונות אישיות", "אבדן כושר עבודה", "ביטוח סיעודי" וכו'. כמו כן, יש לבדוק זכאות לקצבאות שונות במסגרת ביטוח לאומי, מעבר לתביעה במסגרת ענף נפגעי עבודה, כגון גמלת סיעוד, ניידות, שירותים מיוחדים, תג נכה לרכב וכו'.
במקרים הקשים במיוחד, בהן נקבעת נכות של מעל ל-89%, יש להגיש גם תביעה לפטור ממס הכנסה.
רוצים לדעת עוד על הזכויות המגיעות לנפגעי ראש קשים?
צרו קשר איתנו עוד היום ונשמח לעזור גם לכם לקבל את הפיצוי המקסימלי מחברות הביטוח, ביטוח לאומי ורשויות המדינה.
