חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

03-6122202

לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מימוש זכויות רפואיות רק עם עורך דין מנוסה בתחום

– ע צ ו ר ! – מתלבט בין ייצוג של עורך דין ובין חברה למימוש זכויות? כדאי שתקרא את העמוד הזה

מה אומר בית המשפט על תופעת החברות למימוש זכויות רפואית?

חברות למימוש זכויות אינן רשאיות ובפועל גם אינן מספקות ייצוג משפטי בבתי המשפט. זה פשוט אסור להן על פי החוק (סע' 20 לחוק לשכת עורכי הדין). כך גם אסור להן להעביר את התיק לטיפולו של עורך דין חיצוני. מצב זה גורם לכך שכאשר נפגע תאונת עבודה למשל, אשר רוצה לערער על החלטת ועדה רפואית לערערים במסגרת ביטוח לאומי, לא יכול לעשות זאת באמצעות חברה למימוש זכויות רפואיות. הסיבה היא שערעור על החלטת ועדה רפואית לערערים במסגרת ביטוח לאומי, נדון בבית הדין לעבודה וחוץ מעורכי דין, אף גוף, כולל לא חברות מימוש זכויות רפואיות, אינו רשאי לייצג בבית הדין לעבודה או בבתי משפט אחרים.
בדוגמה שלעיל למשל, הרי שלקוח של חברה למימוש זכויות אשר יגיע לשלב שבו הוא יזדקק לייצוג בפני בית הדין לעבודה או בית משפט כלשהו, יאלץ לסיים את ההתקשרות עם חברת מימוש הזכויות ולהתחיל ולחפש לעצמו עורך דין העוסק בייצוג נפגעי תאונות עבודה.

מה עושים לקוחות שנפגעו?

מידיי שנה פונים למשרדנו לא מעט לקוחות, ומבקשים להעביר לטיפולנו את תיקיהם, לאחר שבתחילה טופלו על ידי חברה כזו או אחרת למימוש זכויות רפואיות, אך היו בלתי מרוצים מרמת הטיפול או שהבינו כי בפועל לא מדובר בייצוג משפטי אלה לכל היותר בליווי. למרבה הצער לעיתים מדובר במקרים אשר טופלו בצורה בלתי מקצועית עד כדי כך, שכבר לא ניתן לתקן את הטעויות שנעשו לאורך הטיפול בתיק והמפסיד העיקרי הינו הנפגע, אשר מצד אחד מצא עצמו משלם לחברה כלשהי שהבטיחה לו לממש את זכויותיו הרפואיות ומצד שני, מצא עצמו ללא פיצוי או עם פיצוי חלקי ונמוך בהרבה מזה שהיה יכול לקבל, אילו היה עניינו מטופל על ידי עורך דין המומחה לייצוג נפגעי גוף.

לשכת עורכי הדין נאבקת למען הנפגעים

לאחרונה הודיעה לשכת עורכי הדין, כי היא מקימה גוף מיוחד אשר יעסוק בטיפול והגשת תביעות כנגד כל מי שיפר את סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין אשר צוין לעיל, זאת על מנת למנוע מחברות למימוש זכויות כאלה ואחרות מלעסוק בעיסוק שיוחד לעורכי דין. על פי הפרסום שהוצא ע״י לשכת עורכי הדין אחת הסיבות העיקריות לכך הינה פניות חוזרות ונשנות של אזרחים תמימים אשר תיקיהם טופלו ע״י חברות למימוש זכויות או חברות אחרות שעברו על סעיף 20 לחוק הנ״ל. לשכת עורכי הדין כבר פעלה בעבר נגד חברות למימוש זכויות ולמעשה גרמה לכך שהן למעשה הפסיקו את פעילותן אשר הפרה את סע' 20 לחוק הנ״ל (ראה מקרה תביעת לשכת עורכי הדין נגד ״פיצוי נמרץ״). במקרים שכאלה קיים חשש כי לקוחותיהן של חברות למימוש זכויות ימצאו עצמם ״קרחים מפה ומפה״ ויוותרו לבדם במערכה.

גם בתי המשפט נדרשים לעסוק בבעיה

בתי המשפט נדרשו לא פעם להכריע בעניינים הקשורים לפעילותן של חברות למימוש זכויות רפואיות. במגוון רחב של פסקי דין בנושא הביע בית המשפט את דעתו בצורה ברורה וחד משמעית. כך לדוגמא, קבע ביהמ״ש בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות בע״מ נ' שמעון ישראל (ת״א (תל-אביב-יפו) 59345/05).
״סבורני כי הרשאת ביצוע פעולות למימוש זכויות חוקיות שלא על ידי עורכי דין, כמוה כחשיפת הלקוח לידי מי שאין לו ההכשרה המשפטית המתאימה לכך ושאינו נושא בעול החובות לריסון פעולותיו כפי שקיים על עורכי הדין במסגרת כללי האתיקה המקצועית, לכך שם פעמיו המחוקק בשירוש תופעה מעין זו ואף צווה על ביהמ״ש לא לסייע בידי מסיגי גבול הרועים בשדות ומנסים לקצור מפירות לא להם, תוך סיכון זכויותיו של הציבור הנזקק לשירות משפטי בדבר שבשגרה (וראה בש״א (ירושלים) 452/02 – לשכת עורכי הדין נ' פיצוי נמרץ. תק-מח 2002(2), 12, עמ'.״
בהמשך פסה״ד קבע כב' השופט:
״בחינת טענות הצדדים והמסמכים המצורפים לתיק מורים כי בשתיים עסקה התובעת: בטיפול וריכזו המסמכים הדרושים להגשתם בפני הוועדה הרפואית וכן במתן סיוע והנחייה לנתבע בכל הקשור לעמידתו וטענותיו בוועדה הצפויה. שירות זה נדרש לצורך קבלת אחוזי הנכות מהמל״ל. אינני סבור שדין פעולות אלו כדין פעילות בפן המינהלי-אדמינסטרטיבי של ההליך. לטעמי, כלולות הן במסגרות ייצוג מעין משפטי, ועולות אף כדי חיווי דעת ו/או עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי כנאסר בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.״
בפסק דין אחר, המרכז הארצי לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נ' גיל רובין (ת״א (תל-אביב-יפו) 40679/04) ציין ביהמ״ש כי:
״בפס״ד פיצוי נמרץ נקבע, בין השאר, לעניינים הרלוונטיים לפנינו, כי סיוע ללקוחות במילוי טפסים לשם הגשת תביעות למל״ל אינו מהווה הסגת גבול המקצוע (שם, בפסקה 26) ; לגבי הפניית לקוחות לעורכי דין נאמר במפורש כי על חברות כגון התובעת לכלול בפרסומיה אמירה מפורשת לפיה הטיפול אצלה אינה כולל יעוץ משפטי ולדלל מכל פרסום שלה אמירה הנוגעת למימוש זכויות (שם, בפסקה 27) ; לגבי פנייה לגופים שאינם מנויים בסעיף 20 (2) לחוק נקבע פוזיטיבית בפסה״ד: ״ואולם, במקרים רבים, אורגנים של גופים אלה ממלאים תפקיד מעין שיפוטי או שיפוטי. זהו המצב ביחס לועדות רפואיות … באופן דומה, גם וועדות ערר על החלטות הפקידים במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הבטחון הינן גופים בעלי סמכות מעיין שיפוטית … התוצאה היא שפיצוי נמרץ מנועה מלפנות למסגרות המעין שיפוטיות במוסד לביטוח לאומי / במשרד הבטחון …. בנוסף מנועה פיצוי נמרץ מלנסח עבור לקוחותיה ערעור ו/או ערערים על החלטות מנהליות המתקבלות במוסדות אלו  (ההדגשות שלי-ח.פ, שם, בפסקה 28) לעניין ניסוח מכתבים בשם הלקוח נקבע כי מכתבים הנושאים אופי טכני אינם פסולים, אך מכתבי דרישה או מכתבי התראה אסורים (שם בפסקה 29); ואילו לעניין בירור זכויות הלקוח נקבע כי אין הרשאה למתן חוות דעת משפטית, וההיתר מצומצם אך ורק ״להגשת הטפסים השונים ופנייה לרשויות השונות לצורך קבלת מידע, על מנת שהלקוח יקבל את ההחלטה״ (שם, בפסקה 30).״
בפסק דין חשוב נוסף, בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות נ' אופיר דובי (ת״א (תל-אביב-יפו) 47247/05), קבע ביהמ״ש:
״בסעיפים שציינתי לעיל המחוקק לא בא להגן על ה״גילדה״ של עורכי הדין, אלא דווקא על ציבור הלקוחות שזקוק ליד מכוונת, בעת מימוש זכויותיו, עפ״י חוק, טוב יעשה, לפי המחוקק, אם יגיע לטיפול אצל עורכי הדין, אשר מחד – בקיאים בחוקים סוציאליים, פיסיקליים ואחרים המשפיעים על החלטותיו של הלקוח, ומאידך = נתונים לשיפוט משמעתי ולכללי אתיקה אשר לא יאפשרו פגיעה בלקוח בעת שזה זקוק לשירותיו לשם מימוש זכויותיו.״
עוד צוין ע״י ביהמ״ש כי:
״…הרשאת ביצוע פעולות הגובלות עם מקצוע עריכת הדין כמוה כחשיפת הלקוח לידי מי שאינו נושא בעול החובות לריסון פעולותיו כלפי לקוחו. לכך שם פעמיו המחוקק בשירוש תופעה מעין זו ואף צווה על ביהמ״ש לא לסייע בידי מסיגי גבול הרועים בשדות ומנסים לקצור מפירות לא להם, תוך סיכון זכויותיו של הציבור הנזקק לשירות משפטי בדבר שבשגרה״
השופט ציין גם כי:
״…שכר המשולם מתוך אחוזים מהקצבה המתקבלת בעתיד או מסה״כ הפיצוי שיקבל הלקוח, הינו שכר שמשולם בד״כ לעורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין ולא למומחים הנותנים חוות דעת בתחום ה״רפואי״. בזאת, לקתה התובעת על כי טרחה ופעלה בעיסוקים לא לה ואף שלחה ידה בשירותים הייחודיים אך למנויים על חברי לשכת עורכי הדין. בגין אלו אין אני יכול להיעתר לטענותיה ושומה עליי לקיים מצוותו של ס' 98 לחוק ולמנוע מהתובעת שכר טרחתה עבור שירות אשר ניתן – אם ניתן – לנתבע, בניגוד לחוק. כבר נאמר לעיל, כי הן המחוקק והן לשכת עורכי הדין שמו אל מול פניהם מטרה מקודשת בשקידה על רמתו המקצועית וטוהרו של מקצוע עריכת הדין. לצורך אלו הוצבו להן תכליות משנה נוספות שבשמירה על כבוד המקצוע מחד, ומתן שירות הגון וראוי ללקוחות מאידך.״
לסיכום, משרד עורכי דין מקצועי, המתמחה בייצוג נפגעי גוף, נותן בפועל ייצוג משפטי מקיף בהרבה מזה שרשאיות על פי החוק, לתת החברות השונות למימוש זכויות. זאת כאשר ההבדלים מבחינת שכר הטרחה אינם משמעותיים ולעיתים זהים, בין אלו שנדרשים על ידי משרדי עורכי דין ובין חברות מימוש זכויות. אי לכך, בחירה בחברת מימוש זכויות רפואיות במקום במשרד עורכי דין, לטיפול בתיק של נפגע גוף, נראית על פניה בלתי הגיונית.
נפגעתם בעקבות תאונת דרכים, תאונת עבודה או רשלנות רפואית?
צרו קשר עם משרד עורכי דין בכר עוד היום, על מנת לשמוע על זכויותיכם לקבלת פיצוי!
Picture of עו"ד ונוטריון תומר בכר:
עו"ד ונוטריון תומר בכר:

לאחר למעלה מ-22 שנות ניסיון בייצוג נפגעי גוף, וקבלת פיצויים עבור לקוחותיי בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים, אני יודע בדיוק איך לנתח כל תיק ותיק על מנת לגרום לו להסתיים בתשלום פיצוי מקסימלי. ניהול תיקי נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח לאומי מחייב עבודה ברגישות רבה ויחס אישי לצד מקצועיות וידע משפטי רב. נפגעת? דבר איתי עוד היום ונתחיל לקדם את הזכויות שלך!

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

נפגעת? צור/צרי עימנו קשר עוד היום (מענה טלפוני אנושי 24 שעות ביממה) ונשמח לסייע גם לך לקבל את הפיצוי המקסימאלי מהגורמים הרלוונטיים.

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

נפגעת? צור/צרי עימנו קשר עוד היום (מענה טלפוני אנושי 24 שעות ביממה) ונשמח לסייע גם לך לקבל את הפיצוי המקסימאלי מהגורמים הרלוונטיים.

לקבלת יעוץ אישי
close slider

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו הודעה באמצעות הפניה המקוונת ונציג המשרד יחזור אליכם בהקדם.