סיכום הלכת פלוני נ' מדינת ישראל – קצין התגמולים מיום 11/01/2021 רע"א 2652/19
במהלך השירות הצבאי של המבקש כלוחם, לקה במחלה ויראלית שכללה נזלת ושיעול, מס' ימים לאחר מכן החל להרגיש כאבים, חולשת שרירים ונימול באזור הכתף והיד הימנית אשר מונעים ממנו להשתמש בה, מחלה זו לפי קביעת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שאינה במחלוקת גרמה להתפתחות תסמונת נוירולוגית.
מה המחלוקת המשפטית?
המחלוקת המשפטית היא בשאלה האם המחלה נגרמה עקב השירות הצבאי, אין מחלוקת כי אכן המחלה התפרצה בזמן שירותו הצבאי. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להכיר במבקש כנכה לפי חוק הנכים בשל היעדר קשר סיבתי משפטי בין תנאי שירותו הצבאי למחלתו מאחר שלפי הלכת אביאן (תוך כדי השירות ועקב השירות) תנאי השירות צריכים להיות חריגים וייחודיים במישור האובייקטיבי, כלומר, אם המחלה הייתה מתפרצת בכל מקרה גם בחיים האזרחיים, אזי ישלל קיומו של קשר סיבתי.
פסיקת בית המשפט העליון?
ביהמ"ש העליון מפי השופט הנדל ובהסכמת השופטים ברון ואלרון פסק כך:
פסק הדין בבית המשפט המחוזי התבסס על הלכת אביאן, אך הלכה זו חלה במקרים של מחלה קונסטיטוציונלית (מחלה חבויה – המקננת רדומה בגופו של האדם עוד בטרם תחילת שירותו -כגון למשל חלק ממחלות הנפש), אשר לא נוצרה יש מאין בגופו של החולה והייתה יכולה להתפרץ בזמנים שונים, לכן נדרש לקבוע תנאים לקיום קשר סיבתי בין השירות הצבאי להתפרצות המחלה. הקשר הסיבתי אשר נבחן, מורכב מיסוד סובייקטיבי ואובייקטיבי אשר מלמד על עוצמה וייחודיות של השירות הצבאי להתפרצות המחלה, ועל התובע להצביע על אירוע או מצב אובייקטיביים שהיוו כגורם לפריצת המחלה (טריגר).
בענייננו, מחלתו של המערער היא לא מחלה חבויה, אלה מחלה אשר נוצרת כולה מאירוע חדש, חיצוני לגופו (למשל מחלה ויראלית). במקרים כאלו לא חלים המבחנים אשר נקבעו בהלכת אביאן להוכחת קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין פרוץ המחלה. במקרים בהם המחלה מופיע במהלך השירות הצבאי ואין לה קיום קודם בגוף החייל, די להראות כי מבחינה עובדתית יש קשר סיבתי בין השירות הצבאי להופעת המחלה כדי למלא אחר דרישת ה"עקב". אין לדרוש כי יתמלא יסוד אובייקטיבי נוסף הקשור במיוחדות של השירות הצבאי או באירוע אשר גרם לנכות על מנת להוכיח קשר סיבתי ביניהם, כנדרש במחלה קונסטיטוציונלית (חבויה). לכן, אין צורך להצביע על מעשה או מחדל של הצבא המעידים על אשם או התרשלות שהביאו להופעת המחלה אצל החייל. אין מקום לשלול את הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לחבלה והנימוק לכך הוא שמשום שמדובר בעניין טריוויאלי שיכול היה לקרות גם בחיים האזרחיים, כך כאשר מדובר במחלה חבויה, קל וחומר שמדובר במחלה או חבלה חדשה.
המערער נדבק במחלה וויראלית בצבא, כלומר יש קשר סיבתי עובדתי בין השירות הצבאי למחלה. מספיק לקבוע כי המערער נדבק במחלה בבסיס הצבאי כדי להוכיח כי המחלה נגרמה למבקש עקב השירות ולא רק תוך כדי השירות, לשם הגדרת קשר סיבתי זה, אין צורך להצביע על התרשלות, מעשה או מחדל מצד הצבא שהובילו אותו להדבקות באותה מחלה, אמנם היה יכול להדבק במחלה גם מחוץ לצבא, אך משנקבע כי הוא נדבק בצבא, יש להכיר בו כנכה צה"ל.
השאלה העולה היא האם המחלה הוויראלית נגרמה למערער תוך כדי ועקב השירות. מכיוון שהמערער משרת בצבא בשירות פעיל של 10-11 ימים בבסיס ו- 3-4 ימים בבית, נראה סביר ומתקבל על הדעת שהשפעת הצבא על הופעת המחלה הייתה הגורם לכך, כך שיש לקבוע שהמחלה פרצה תוך כדי ועקב השירות.
בהחלטת וועדת קצין התגמולים צוין כי חיילים נוספים ששירתו עם המבקש חלו גם הם באותה מחלה וויראלית שתסמיניה הם חום ושיעול, וכי היו הידבקויות רבות בבסיס באותם ימים.
המשמעות של פסק הדין
לפיכך, קיבלת ביהמ"ש העליון את טענותיו של החייל וקבע שיש קשר סיבתי בין מחלתו ובין שירותו הצבאי.
לאור פסה"ד הנ"ל, הרי שכל חייל שבמהלך שירותו הצבאי חלה במחלה ויראלית או אחרת (מגורם חיצוני כלשהו) אשר גרמה לו לנזק גופני או נפשי, יכול כעת להגיש תביעה במסגרת משרד הביטחון, לקבל הכרה כנפגע ובהמשך להיבדק ע"י ועדה רפואית אשר תקבע האם נותר עם נכות כשלהי וככל שכן, הרי שישולם לו פיצוי בהתאם לגובה הנכות שתיקבע.
נפגעת במהלך השירות הצבאי?
צור קשר עוד היום עם משרדנו וקבל יעוץ ראשוני.
תומר בכר – עורך דין ונוטריון
ניסיון של למעלה מ-20 שנה בייצוג נפגעי גוף
