דיווח על תאונות עבודה – מה שחשוב לדעת

מחלות מקצוע – דיווח

במקרים של מחלות מקצוע, ההודעה דומה למקרי תאונות עבודה, בשינויים המחוייבים לפי החוק. על המעביד, למשל, להגיש דיווח על מחלת מקצוע (ואפילו חשד לכך) בפני רופא מחוזי מטעם משרד הבריאות. רופא תעסוקתי רשאי לקבוע הגבלות על עבודתו של העובד, בהתאם לאופי מחלת המקצוע.

מקרים מסוכנים – דיווח

גם אם לא נגרמה פגיעה בעובד, קיימים מקרים רבים בהם חלה חובת דיווח על מקרים מסוכנים. נוהל הודעה על מקרים מסוכנים: תקנות תאונות ומחלות משלח יד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה) מפרטות שורה ארוכה של מקרים שעליהם חלה חובת דיווח אל מפקח עבודה אזורי במשרד העבודה והרווחה. בין המקרים: התבקעות כלים ומכונות, נפילה, ניתוק, קלקול, קריסה, התמוטטות, התפוצצות ועוד.

הגשת תביעה – ביטוח לאומי

יש לצרף מסמכים כגון תעודה רפואית ראשונה של 'נפגע בעבודה'; מסמכים רפואיים נוספים כמו דו"ח מד"א, דו"ח חדר מיון, דו"ח אשפוז, סיכום מחלה וכדומה; תעודות המשך; דו"ח משטרה במקרה של תאונות דרכים; אישורי שכר מכל המעבידים הרלוונטיים; היעדרות ממקום העבודה – אישורי אבטלה, מילואים או כל סיבת היעדרות אחרת; העתק המחאה מבוטלת, להוכחת שיוך חשבון בנק אל עובד המגיש תביעה; יש לדאוג כי המעביד יחתום בחלקים הרלוונטיים, במקרה של תביעת עובד שכיר.

חקירת תאונות עבודה

במקומות עבודה רבים קיים 'ממונה על בטיחות בעבודה' או ועדת בטיחות. גופים אלו חייבים לבצע חקירת תאונת עבודה, לפי החוק. גם משרד העבודה והרווחה חוקר תאונות עבודה (בעיקר תאונות חמורות / קשות), לפי סדר עדיפויות משלו. חוקרי תאונות עבודה צריכים לתאר את הרקע, הנפגע, תהליך העבודה, המכונה (אם יש), האירוע, ממצאים, שיחזור תאונת העבודה, מסקנות על נסיבות התאונה, ומסקנות למניעת תאונות עבודה דומות בעתיד.

תאונות עבודה – עדים

עד לתאונת עבודה חייב לדווח עליה אל מפקח העבודה האזורי באזור התרחשות התאונה. המפקח יכול לדרוש מן העד להיחקר כעד, כדי למנוע תאונות עבודה נוספות בעתיד.

סטטיסטיקה בתחום תאונות עבודה

בכל שנה מקבלים בין 60,000 ועד 90,000 עובדים במשק הישראלי דמי פגיעה מן המוסד לביטוח לאומי. שיעור נפגעים ממוצע: 40 עובדים מכל 1,000 עובדים במשק הישראלי. סך כל התשלומים בענף נפגעי עבודה עבר את סף 2 מיליארד השקלים לראשונה בשנת 2000. ממוצע מקרי מוות: 71 מקרים לשנה.