חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

03-6122202

לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

הכרה בירידה בשמיעה ו/או טינטון כפגיעה בעבודה

הכרה בירידה בשמיעה בעקבות תנאי עבודה ברעש

לפני מספר שנים שונה החוק המגדיר את הקריטריונים הנדרשים להוכחה, לצורך הכרה בתביעה במסגרת המוסד לביטוח לאומי, בגין ירידה בשמיעה ו/או טינטון בעקבות תנאי עבודה ברעש. התיקון שהוכנס לחוק פוגע בצורה אנושה באפשרותם של נפגעי עבודה, לקבל את הפיצוי המגיע להם בעקבות פגיעה במערכת השמיעה ולמעשה מביא לכך שרוב התביעות שהוגשו מאז כניסתו של התיקון לתוקף יידחו על הסף.

מה קובע החוק בעניין פגיעה בשמיעה?

לעניין תביעות בגין ירידה בשמיעה, עפ"י סע' 84 א' (א') [תיקון התשס"ה (מס' 2] לחוק, המוסד לביטוח לאומי יכיר בליקוי שמיעה ככזה שנגרם כתוצאה מעבודה רק בהתמלא כל התנאים הבאים:
  • העובד היה חשוף במקום עבודתו לרעש מתמשך העולה על 85 דציבלים (להלן "רעש מזיק").
  • בדיקת השמיעה שנערכה לעובד הראתה כי הוא סובל מירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מן האוזניים.
  • העובד הגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום שבו תועד לראשונה הליקוי הנטען ברשומות הרפואיות ו/או היום שבו לדעת הועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה, המוקדם מביניהם.
התנאי הראשון והשני שדורש המוסד לביטוח לאומי מן הנפגע הגיוניים במידה מסויימת. אולם, התנאי השלישי והאחרון לא רק שאינו הגיוני, אלה שלדעתנו הינו מקפח ופוגע בזכויותיהם של עשרות אלפי עובדים ששמיעתם נפגעה בעקבות עבודתם בתנאי רעש מזיק. התנאי השלישי בחוק קובע בעצם תקופת התיישנות של שנה אחת לצורך הגשת התביעה. תקופת התיישנות אשר אינה תלויה כלל בנפגע ואשר לעיתים קרובות אין הוא יכול לעמוד בה.

התיישנות תביעה בגין נזקי שמיעה – בעיה קשה לנפגעים

עיקר הסיבות לכך הינן:
  1. פגיעה בשמיעה הינה תהליך איטי מאד אשר אורך זמן רב ולא תמיד נותן אותותיו באופן ברור. אין המדובר בתאונת עבודה אשר ניתן לומר שהתרחשה ביום ובשעה מסוימים ולכן לא ניתן לעולם ליחס אותה לתאריך ספציפי זה או אחר.
  2. למעשה כמעט אף פעם לא יוכל הנפגע לזהות את הפגיעה בשמיעתו בשלביה הראשונים שכן אין המדובר בחירשות מוחלטת, כי אם בירידה הדרגתית ביכולת השמיעה. אי לכך, כמעט בלתי אפשרי לדרוש מעובד להגיש את תביעתו בתוך שנה מהיום שבו החלה הירידה בשמיעתו שכן ייתכן מאד ובתום השנה הראשונה, אותו עובד כלל לא חש שחלה ירידה כלשהי בשמיעתו ועל כן עדיין לא פנה לרופא בעניין זה. אולם למרות זאת, עפ"י החוק כבר אז תביעתו התיישנה.
  3. ירידה בשמיעה אינה יכולה להשתוות לבעיה רפואית רגילה אשר בעקבותיה פונה האדם הסביר לקבלת טיפול רפואי במסגרות המקובלות. נכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר בתחילתו של תהליך הירידה בשמיעה, כשהעובד טרם מודע לכך ששמיעתו נפגעה.
  4. אובדן יכולת השמיעה יכול שיתפרס על פני תקופה ארוכה אשר משתנה בין עובד לעובד. ישנם עובדים אשר רגישים יותר לרעש וישנם כאלה שרגישים פחות. אי לכך, יהיו עובדים אשר יחלו לחוש בפגיעה במערכת שמיעתם כעבור זמן קצר וישנם כאלה שיחושו זאת כעבור זמן ארוך יותר.
  5. לא תמיד התלונה הראשונה קשורה לירידה בשמיעה כתוצאה מהרעש בעבודה. קיימים מקרים שבהם אדם יכול לסבול מירידה בשמיעה באופן זמני בלבד, כתוצאה ממחלה אחרת כלשהי. אולם, אם אותו אדם התלונן בפני הרופא המטפל על כך שהינו סובל מירידה בשמיעה, יכול הדבר להיות בעוכריו כאשר שנים רבות לאחר מכן, יפנה שוב לרופא בעקבות ירידה בשמיעתו כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, שכן הועדה הרפואית אשר תבדוק את תיקיו הרפואיים, תוכל לקבוע בקלות כי מועד תלונתו הראשונה (שהייתה כאמור בעקבות מחלה אחרת כלשהי) הוא המועד הקבוע שבו תועד ליקוי השמיעה לראשונה למרות שלא כך הדבר.
  6. לא תמיד ניתן ליחס את הירידה בשמיעה בעת התלונה הראשונה, לחשיפתו של העובד לרעש מזיק. לעיתים קרובות ירידה בשמיעה מיוחסת לכל מיני גורמים אחרים ולאו דווקא לתנאי העבודה.
  7. מה לגבי החמרת מצב? הרי ירידה בשמיעה הינה הליך מתמשך כל עוד העובד ממשיך לעבוד בתנאי רעש מזיק. אי לכך, הרי שגם אם העובד התלונן בעבר הרחוק על ירידה בשמיעה, האם תביעתו שתוגש לאחר מכן תידחה בכל מקרה או שתתקבל ונכותו תיקבע בניכוי מצבו הקודם?
  8. הגרוע מכל -"היום שבו לדעת הועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה" – כלומר, על פי הסיפא של סע' זה בחוק, גם אם העובד כלל לא חש בירידה בשמיעה ולמעשה לא סבל ממנה, יכולה הועדה הרפואית להחליט עבורו מתי החלה אצלו הירידה בשמיעה ולי מועד שרירותי זה לקבוע אם לדחות את תביעתו או לקבלה.

החוק מאפשר לביטוח לאומי לדחות את רוב תביעות נזקי השמיעה

כאמור כתוצאה מן התיקון שהוכנס לחוק, רוב רובן של התביעות המוגשות במסגרת המוסד לביטוח לאומי, להכרה בירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש מזיק במקום העבודה, נדחות על הסף. התוצאה – מיליוני שקלים אשר היו אמורים להיות משולמים כפיצויים לאלפי נפגעי שמיעה, נותרים בקופת המוסד לביטוח לאומי והנפגעים, שנשארו נכים לכל דבר ועניין בעקבות תנאי עבודתם ברעש מזיק, ואשר שילמו כל חייהם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי, נותרים ללא כל פיצוי.

הפתרון לנפגעי שמיעה וטנטון

במצב זה הפתרון המוצע לכל מי שנפגע וסובל מירידה בשמיעה בעקבות תנאי העבודה ברעש מזיק, הוא לתבוע את הפיצוי המגיע לו ישירות ממקום העבודה וחברת הביטוח המבטחת אותו בפוליסת ביטוח "חבות מעבידים".
סובלים מפגיעה במערכת השמיעה, טינטון או ירידה בשמיעה, בעקבות חשיפה לרעש מזיק במסגרת עבודתכם? מעוניינים לשמוע פרטים נוספים אודות פתרון זה? צרו קשר עוד היום עם משרדנו על מנת לברר את זכויותיכם לקבלת פיצויים.
 
עורכי דין מייעצים ללא כל התחייבות מצדך !
מאמרים נוספים הקשורים לנושא זכויות נפגעי תאונות עבודה:

 

עו"ד ונוטריון תומר בכר:
עו"ד ונוטריון תומר בכר:

לאחר למעלה מ-22 שנות ניסיון בייצוג נפגעי גוף, וקבלת פיצויים עבור לקוחותיי בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים, אני יודע בדיוק איך לנתח כל תיק ותיק על מנת לגרום לו להסתיים בתשלום פיצוי מקסימלי. ניהול תיקי נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח לאומי מחייב עבודה ברגישות רבה ויחס אישי לצד מקצועיות וידע משפטי רב. נפגעת? דבר איתי עוד היום ונתחיל לקדם את הזכויות שלך!

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

נפגעת? צור/צרי עימנו קשר עוד היום (מענה טלפוני אנושי 24 שעות ביממה) ונשמח לסייע גם לך לקבל את הפיצוי המקסימאלי מהגורמים הרלוונטיים.

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

נפגעת? צור/צרי עימנו קשר עוד היום (מענה טלפוני אנושי 24 שעות ביממה) ונשמח לסייע גם לך לקבל את הפיצוי המקסימאלי מהגורמים הרלוונטיים.

לקבלת יעוץ אישי
close slider

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו הודעה באמצעות הפניה המקוונת ונציג המשרד יחזור אליכם בהקדם.