הכרה בירידה בשמיעה ו/או טינטון כפגיעה בעבודה

הכרה בירידה בשמיעה בעקבות תנאי עבודה ברעש

מה קובע החוק בעניין פגיעה בשמיעה?

• העובד היה חשוף במקום עבודתו לרעש מתמשך העולה על 85 דציבלים (להלן "רעש מזיק").
• בדיקת השמיעה שנערכה לעובד הראתה כי הוא סובל מירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מן האוזניים.
• העובד הגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום שבו תועד לראשונה הליקוי הנטען ברשומות הרפואיות ו/או היום שבו לדעת הועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה, המוקדם מביניהם.

התיישנות תביעה בגין נזקי שמיעה – בעיה קשה לנפגעים

1. פגיעה בשמיעה הינה תהליך איטי מאד אשר אורך זמן רב ולא תמיד נותן אותותיו באופן ברור. אין המדובר בתאונת עבודה אשר ניתן לומר שהתרחשה ביום ובשעה מסוימים ולכן לא ניתן לעולם ליחס אותה לתאריך ספציפי זה או אחר.
2. למעשה כמעט אף פעם לא יוכל הנפגע לזהות את הפגיעה בשמיעתו בשלביה הראשונים שכן אין המדובר בחירשות מוחלטת, כי אם בירידה הדרגתית ביכולת השמיעה. אי לכך, כמעט בלתי אפשרי לדרוש מעובד להגיש את תביעתו בתוך שנה מהיום שבו החלה הירידה בשמיעתו שכן ייתכן מאד ובתום השנה הראשונה, אותו עובד כלל לא חש שחלה ירידה כלשהי בשמיעתו ועל כן עדיין לא פנה לרופא בעניין זה. אולם למרות זאת, עפ"י החוק כבר אז תביעתו התיישנה.
3. ירידה בשמיעה אינה יכולה להשתוות לבעיה רפואית רגילה אשר בעקבותיה פונה האדם הסביר לקבלת טיפול רפואי במסגרות המקובלות. נכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר בתחילתו של תהליך הירידה בשמיעה, כשהעובד טרם מודע לכך ששמיעתו נפגעה.
4. אובדן יכולת השמיעה יכול שיתפרס על פני תקופה ארוכה אשר משתנה בין עובד לעובד. ישנם עובדים אשר רגישים יותר לרעש וישנם כאלה שרגישים פחות. אי לכך, יהיו עובדים אשר יחלו לחוש בפגיעה במערכת שמיעתם כעבור זמן קצר וישנם כאלה שיחושו זאת כעבור זמן ארוך יותר.
5. לא תמיד התלונה הראשונה קשורה לירידה בשמיעה כתוצאה מהרעש בעבודה. קיימים מקרים שבהם אדם יכול לסבול מירידה בשמיעה באופן זמני בלבד, כתוצאה ממחלה אחרת כלשהי. אולם, אם אותו אדם התלונן בפני הרופא המטפל על כך שהינו סובל מירידה בשמיעה, יכול הדבר להיות בעוכריו כאשר שנים רבות לאחר מכן, יפנה שוב לרופא בעקבות ירידה בשמיעתו כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, שכן הועדה הרפואית אשר תבדוק את תיקיו הרפואיים, תוכל לקבוע בקלות כי מועד תלונתו הראשונה (שהייתה כאמור בעקבות מחלה אחרת כלשהי) הוא המועד הקבוע שבו תועד ליקוי השמיעה לראשונה למרות שלא כך הדבר.
6. לא תמיד ניתן ליחס את הירידה בשמיעה בעת התלונה הראשונה, לחשיפתו של העובד לרעש מזיק. לעיתים קרובות ירידה בשמיעה מיוחסת לכל מיני גורמים אחרים ולאו דווקא לתנאי העבודה.
7. מה לגבי החמרת מצב? הרי ירידה בשמיעה הינה הליך מתמשך כל עוד העובד ממשיך לעבוד בתנאי רעש מזיק. אי לכך, הרי שגם אם העובד התלונן בעבר הרחוק על ירידה בשמיעה, האם תביעתו שתוגש לאחר מכן תידחה בכל מקרה או שתתקבל ונכותו תיקבע בניכוי מצבו הקודם?
8. הגרוע מכל -"היום שבו לדעת הועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה" – כלומר, על פי הסיפא של סע' זה בחוק, גם אם העובד כלל לא חש בירידה בשמיעה ולמעשה לא סבל ממנה, יכולה הועדה הרפואית להחליט עבורו מתי החלה אצלו הירידה בשמיעה ולי מועד שרירותי זה לקבוע אם לדחות את תביעתו או לקבלה.

החוק מאפשר לביטוח לאומי לדחות את רוב תביעות נזקי השמיעה

הפתרון לנפגעי שמיעה וטנטון

• החמרת מצב במסגרת ביטוח לאומי – איך פותחים בהליך.
• תביעה לצירוף נכויות מעבודה – כדאי לדעת.
• דוגמאות נוספות לתיקי תאונות עבודה המטופלים במשרדנו.