רשלנות רפואית – איחור באבחון רפלוקס הביא להשתלת כליה

רפלוקס הינו מצב בו בשל פגם במערכת השתן, מתקיימת תופעה לפיה יש זרימה של שתן בכיוון ההפוך מהרגיל, דהיינו משלפוחית השתן לכליות. ברוב המקרים, רפלוקס הינו תופעה הקיימת אצל ילדים קטנים, בשל פגם הניתן לתיקון באמצעות ניתוח פשוט, בו מציבים מעיין שסתום, אשר מונע מם השתן לעבור לכליות. אולם, במקרים בהם בשל רשלנות רפואית, חל איחור באבחון רפלוקס, נוצר נזק לכליות אשר יכול בסופו של דבר להצריך השתלת כליה.

באחד התיקים אשר התנהלו לאחרונה במשרדנו, בגיל 3 החלה התובעת להתלונן על צריבה וכאבים עזים בעת מתן שתן, עד כדי בכי בכל פעם שנתנה שתן. בעקבות תלונותיה אלו לקחו אותה הוריה לרופא הילדים בקופת חולים, אשר בדק אותה והפנה אותה לביצוע בדיקות שתן. תוצאות בדיקות השתן הראו כי היא סובלת מחיידקים זיהומיים בשתן ועל כן רשם לה רופא קופת חולים טיפול באנטיביוטיקה אולם מלבד זאת, לא שלח אותה לביצוע בדיקות נוספות או קבלת חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום האורולוגיה.

תופעות אלו של צריבה וכאבים עזים במתן השתן חזרו ונשנו, וילדה הקטנה המשיכה לקבל מרופא קופת החולים הפניות לביצוע בדיקות שתן, לפחות פעמיים בכל שנה, ובכל פעם התוצאות היו דומות, דהיינו שיש חיידקים זיהומיים בשתן.

במשך השנים, טופלה הילדה ע״י רופא הילדים אך ורק באנטיביוטיקה, מבלי שהוא ערך לה כל בירור מעמיק לגילוי הסיבה לזיהומים מהם סבלה, לא הפנה אותה לביצוע בדיקות נוספות מעבר לבדיקות שתן כגון בדיקות הדמיה וכד', וחשוב מכל, לא שלח אותה לבדיקה מעמיקה ויסודית יותר ולקבלת יעוץ של רופא מומחה בתחום האורולוגיה.

גם כאשר הייתה הילדה לגיל 6, עדיין המשיכו הזיהומים אשר נתגלו בבדיקות שערכה מספר פעמים בשנה. תרביות השתן שנלקחו ממנה בקופת החולים היו חיוביות לחיידק בשם E.COLE (אי קולי) ואולם למרות זאת, הטיפול היחיד שקיבלה מרופאת קופת חולים היה טיפול אנטיביוטי, מבלי שהופנתה לבדיקות נוספות, או שנערך ברור מעמיק יותר בשאלת הסיבה למצבה הנ״ל ולקיומם של החיידקים בשתן.

הילדה המשיכה לסבול מאותן הבעיות של זיהום וחיידקים במערכת השתן משך השנים הבאות גם כן, ואולם למרות הפניות החוזרות ונשנות של הוריה לרופאי קופת החולים, עד הגיעה לגיל 13 לא שלחו אותה הרופאים לביצוע בדיקות נוספות, ולא נעשה כל בירור על מנת לגלות את הגורם למצבה הרפואי.

כשהגיעה הילדה לגיל 13, לאחר שנים של סבל, החליט רופא קופת חולים להפנותה סוף סוף לבדיקה של רופא אורולוג, אשר לאחר בדיקתו הפנה אותה לראשונה לביצוע בדיקות מקיפות לבירור הסיבה למצבה, ובכלל זאת גם בדיקת אולטרה סאונד, בדיקת I.V.P  ובדיקת פילוגרפיה תוך ורידית.

עם קבלת תוצאות הבדיקות הללו התגלה כי הילדה סובלת ממצב של רפלוקס, משלפוחית השתן לכליה, בדרגה 4-5 דו צדדית. אי לכך, נאלצה הילדה להתאשפז למעקב בבית החולים למשך תקופה ארוכה של מספר שבועות במהלכה הסתבר כי דרגת הרפלוקס הינה קשה יותר בצד השמאלי, וכן הייתה כבר עדות להצטלקות ואיבוד רקמה בשתי הכליות.

בנסיבות אלה, ולאחר שהרופאים הבינו שאין כל ברירה אחרת, הומלץ כי הילדה תעבור ניתוח לתיקון אותו רפלוקס, על מנת לנסות ולשמר את מצב הכליות ובכדי לעצור את ההתדרדרות במצבן.

בהתאם להמלצה זו, נותחה הילדה בהרדמה מלאה לצורך תיקון רפלוקס, ואולם למרות הניתוח הנ״ל, המשיך מצבה להתדרדר, ולכן הוחלט שעליה לעבור ניתוח נוסף בהרדמה כללית, אשר הפעם אכן הביא בסופו של דבר להפסקת הרפלוקס.

למרות הפסקת אותו מצב רפלוקס ממנו סבלה הילדה, תפקוד הכליות שלה המשיך להתדרדר, עד כדי כך שבסופו של דבר אובחן שהיא סובלת מאי ספיקה כלייתית סופנית, מה שחייב אותה לעבור השתלת כליה.

מאחר ונמצא כי אימא של הילדה מתאימה לצורך תרומת כליה לילדה, אושפזו השתיים בבית החולים לצורך מעבר ניתוח הוצאת כליה מהאם וניתוח השתלת כליה לבת.

הניתוח הצליח ואולם בעקבות מצבה הרפואי של הילדה כמושתלת כליה, נקבעו לה אחוזי נכות גבוהים ביותר והיא למעשה נותרה ללא כל אפשרות להמשיך בחיים הרגילים של ילדים בגילה. לאחר ניתוח השתלת כליה שעברה הילדה, היה עליה לעבור עוד מספר ניתוחים נוספים בשל מצבה הרפואי, לרבות ניתוח הרחבה של עורק הכליה המושתלת, באמצעות בלון מיוחד.

מאז ניתוח השתלת הכליה הילדה חייבת להיות מטופלת באופן קבוע בתרופות נגד דחיית השתל ויתר לחץ דם, ובנוסף לכך היא נמצאת במעקב רפואי צמוד במסגרת קופת חולים ועליה להגיע לבדיקות באופן קבוע בכל מספר חודשים כגון בדיקות דם, שתן וכד'.

בעקבות רשלנות רפואית של רופאי קופת חולים אשר לא אבחנו את המקור לבעייתה של הילדה ואת אותו רפלוקס ממנו סבלה, הוגשה בשם הילדה תביעה מתאימה לבית המשפט המחוזי. לאחר ניהול התיק בשלב קדם המשפט, הבינו חברות הביטוח הרלוונטיות כי לא יוכלו להתחמק מתשלום הפיצוי המגיע לילדה ואכן, הסתיים התיק בפשרה לפיה קיבלה הילדה את הפיצוי המגיע לה. לא ניתן לפרט אודות תוכנו של הסכם הפשרה או הסכום המדויק אותו שילמו חברות הביטוח במסגרתו, אולם מדובר היה בסכום של 7 ספרות.