פיצוי נפגעי איבה – מדריך פיצויים וזכויות לנפגעי מלחמת "חרבות ברזל"
פיצוי נפגעי איבה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הוא אחד מן הנושאים הדחופים ביותר שבהם צריכה לעסוק מדינת ישראל בשנים הקרובות. אם נפגעת בעקבות אירועי מלחמת "חרבות ברזל", מגיע לך פיצוי כספי וייתכן שאף זכויות נוספות מגורמים שונים לרבות ביטוח לאומי, חברות הביטוח ורשויות המדינה. במדריך זה, תוכל למצוא מידע חשוב אשר יעזור לך להבין אילו תביעות עשויות להיות רלוונטיות עבורך, כיצד ניתן להגישן ומה הפיצוי והזכויות אשר ניתן יהיה לקבל במסגרת כל תביעה ותביעה.
המידע המובא במדריך פיצויים וזכויות זה עשוי להשתנות מיום ליום בהתאם להחלטות שונות שיתקבלו ע"י הרשויות השונות. לכן חשוב להישאר מעודכנים ולבדוק כל מקרה לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום, כדי חלילה לא לפספס זכויות או פיצוי כלשהו.
בעקרון, ישנן 4 קבוצות עיקריות של נפגעים בעקבות אירועי מלחמת "חרבות ברזל":
1. פיצוי נפגעי איבה אזרחים.
2. פיצוי נפגעי איבה חיילים (תביעה מול משרד הביטחון).
3. פיצוי נפגעי איבה במסגרת עבודה (תאונת עבודה).
4. פיצוי נפגעי איבה מתנדבים.
לכל אחת מקבוצות נפגעים אלו, יש זכויות לקבלת פיצוי במסגרת תביעות שונות וחוקים שונים.
במאמר זה נתרכז בתביעות של נפגעי פעולות איבה – אזרחים.
פגיעת אזרחים במסגרת פעולות איבה (בפעילות מלחמתית)
כאשר אזרח נפגע במסגרת פעולת איבה (פיגוע, אירוע מלחמתי וכו') עליו להגיש תביעה במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
על פי החוק הנ"ל, ישנם מספר שלבים שהנפגעים חייבים לעבור לצורך הוכחת התביעות וקבלת הפיצוי.
אבל עוד לפני שניכנס לפירוט השלבים והפעולות שיש לעשות על מנת להצליח בתביעה, חשוב לומר כי יש 2 פעולות חשובות ביותר שכל נפגע פעולת איבה צריך לעשות בסמוך ככל האפשר לקרות הפגיעה.
1. קבלת טיפול רפואי – אחד המסמכים החשובים ביותר לצורך ניהול התביעה הינו התיעוד הרפואי המיידי לאחר הפגיעה. כאשר מדובר בפגיעות משמעותיות, ברור שיהיה תיעוד רפואי משמעותי שמפרט את נסיבות הפגיעה וכו'. אבל חשוב לזכור לגשת לקבל טיפול רפואי מידי גם במקרים של פגיעות קלות יותר הן לצורך קבלת הטיפול הרפואי עצמו והן לצורך תיעוד הפגיעה באירוע. ישנה חשיבות עליונה לתיעוד רפואי זה!
2. דיווח למשטרה – יש לגשת לתחנת המשטרה (רצוי באזור שבו קרתה הפגיעה) ולדווח על קרות האירוע ועל הפציעה עצמה. בסיום הדיווח יש לבקש לקבל עותק של דו"ח המשטרה בעניין או כל אישור רשמי אחר של המשטרה המעיד על כך שאכן העניין דווח.
איך מגישים תביעה להכרה כנפגע פעולת איבה?
כי מי שנפגע במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" הינו נפגע פעולת איבה. לפיכך, הינו עשוי להיות זכאי לקבלת פיצוי כספי ומגון זכויות רפואיות ואחרות.
לצורך קבלת הפיצוי ומימוש הזכויות, על הנפגע להגיש תביעה להכרה כנפגע פעולת איבה. התביעה מוגשת על גבי טופס תביעה אשר מופיע באתר המוסד לביטוח לאומי בקישור הזה. את טופס התביעה יש למלא בכל הפרטים הרלוונטיים.
דגשים והסברים למילוי טופס התביעה:
חלק 1: פרטי התובע
בחלק זה יש למלא את פרטי התובע. מדובר בפרטים "יבשים" הקשורים ברובם לזהות התובע.
חלק 2: פרטי הפגיעה
בחלק זה יש למלא את פרטי הפגיעה. מדובר בחלק חשוב ביותר בטופס התביעה שכן על פי תיאור הפגיעה ניתן יהיה לבחון אח"כ האם מדובר בפגיעת איבה או לא. בחלק זה יש לפרט גם את האיברים שנפגעו ואת מהות הפגיעה. למשל, קרסול – שבר או עמוד שדרה – בלט דיסק.
חשוב לצרף לטופס התביעה את כל המסמכים הרפואיים התומכים בטענות התובע לגבי פגיעותיו והמגבלות שמהן הוא סובל בעקבות פגיעות אלה.
חלק 3: פרטי הפגיעה והטיפול הרפואי
בחלק זה יש לפרט את הטיפול הרפואי שניתן לנפגע בעקבות הפגיעה. איזה סוג של טיפול, ע"י מי הוא ניתן (בי"ח, מד"א, קופ"ח וכו'), מתי הוא ניתן ושאר הפרטים הרלוונטיים.
חלק 4: עדים לפגיעה
בחלק זה יש לפרט את פרטי העדים אשר ראו את הפגיעה ויכולים להעיד במקרה הצורך, על כך שאכן האירוע קרה כפי שתואר ע"י הנפגע. ככל שאין עדים לאירוע, יש להשאיר את החלק הזה ריק.
חלק 5: גמלאות ופיצויים מכוח חוק אחר
בחלק זה יש לפרט האם לנפגע מגיע לקבל פיצוי או זכויות כלשהן בעקבות פגיעתו, גם ממקורות אחרים כגון נשרד הביטחון, משרד האוצר או במסגרת תביעת נזיקין אפשרית.
בחלק זה יש לציין גם את פרטי עורך הדין המייצג את הנפגע, במידה ויש כזה בשלב הגשת התביעה.
חלק 6: פרטי חשבון הבנק שאליו יועברו התשלומים
בחלק זה יש למלא את פרטי חשבון הבנק של הנפגע, אליו ירצה שיועברו כפי הפיצויים אם יהיה זכאי להם במסגרת התביעה.
חלק 7: הצהרה
בחלק זה יש לחתום על הצהרה לפיה כל הפרטים אשר כתובים בתביעה הם אכן אמת. יש לקרוא את ההצהרה היטב ולפעול בהתאם לכתוב בה.
חלק 8: טופס ויתור על סודיות רפואית
בחלק זה שהינו העמוד האחרון בטופס, על הנפגע למלא את פרטיו האישיים ולחתום במקום המיועד לכך בתחתית העמוד. בעזרת טופס זה, הנפגע למעשה מוותר על הסודיות הרפואית שלו כלפי המוסד לביטוח לאומי ולפיכך, מתיר לביטוח הלאומי לבקש ולקבל כל חומר רפואי אשר הוא לדעתו חשוב לצורך בחינת התביעה והזכאות לפיצויים.
הכרה בתביעה או דחיית התביעה לפיצוי נפגעי איבה
לאחר הגשת התביעה המוסד לביטוח לאומי יבחן את הפרטים המפורטים בטופס התביעה ואת המסמכים הרפואיים והאחרים וינסה לאמת אותם באמצעות מידע שיש לו לגבי אירועי פעולות איבה אשר התרחשו בארץ. בדיקה זו כוללת גם פניה לרשות הממונה ע"י משרד הבטחון (שר הבטחון) לצורך הכרה באירועים כפעולות איבה.
לאחר בחינה של נתוני התביעה, ככל שהביטוח הלאומי יתרשם שהוכח לו שמדובר בפגיעה בפעולת איבה, יקבל הנפגע הודעה על כך שהוכר כנפגע והוא יכול לעבור לשלב הבא של התהליך – שלב הועדות הרפואיות.
לעומת זאת, ככל שהביטוח הלאומי יתרשם שהתביעה לא הוכחה כראוי, יקבל הנפגע הוגעה על כך שתביעתו נדחתה. במקרה זה, יהיה באפשרותו לפנות לבית המשפט במסגרת הליך של ערעור ולנהל את התביעה כהליך משפטי לכל דבר.
במקרים של דחיית התביעה אנו ממליצים לכל מי שלא היה מיוצג לאורך כל התביעה עד לשלב זה, לקבל ייצוג משפטי ע"י עו"ד המתמחה בתחום משפטי זה, היות ומדובר בצורך לנהל הליך משפטי לכל דבר ועניין ואדם שאינו בעל ידע וכישורים משפטיים בתחום, ככל הנראה לא יוכל לעשות זאת בעצמו בצורה ראויה.
איך מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות של נפגעי פעולות איבה?
לצורך קבלת הפיצוי ומימוש הזכויות, על הנפגע להגיש בשלב זה תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום תגמול נכות לנפגע איבה. התביעה מוגשת על גבי טופס תביעה אשר מופיע באתר המוסד לביטוח לאומי בקישור הזה. את טופס התביעה יש למלא בכל הפרטים הרלוונטיים.
דגשים והסברים למילוי טופס התביעה:
חלק 1: פרטי התובע
כמו בתביעה הראשונה להכרה, גם בטופס התביעה הזה לקביעת דרגת הנכות, בחלק זה יש למלא את פרטי התובע. מדובר בפרטים "יבשים" הקשורים ברובם לזהות התובע.
חלק 2: פרטי הפגיעה
בחלק זה יש למלא את פרטי הפגיעה. לרבות תאריך הפגיעה, הטיפול הרפואי שניתן לנפגע והאשפוז במידה והיה כזה. יש כמובן לצרף לטופס התביעה הזה את כל המסמכים הרפואיים התומכים בנתונים שנכתבו בטופס.
חלק 3: פירוט ההגבלות שיש לנפגע בעקבות הפגיעה
בחלק זה על הנפגע לפרט מהן המגבלות הרפואיות והתפקודיות שמהן הוא סובל בעקבות הפגיעה. חשוב ביותר לזכור לפרט בחלק זה את כל המגבלות הרפואיות או התפקודיות ולצד כל מגבלה ומגבלה לציין את המסמך הרפואי הקשור למגבלה הנטענת. למשל: במקרה של שבר בקרסול יש לציין את המגבלה בתנועות הקרסול ולהפנות לתיעוד הרפואי שבו קיים רישום על עצם קיומו של השבר ועל תוצאות הבדיקות הרפואיות שנערכו לנפגע מהן עולה שהוא מוגבל בתנועות הקרסול.
חלק 4: שליטה בשפות
בחלק זה יש לציין במידה והנפגע אינו שולט בשפה העברית, באילו שפות הוא שולט.
חלק 5: גמלאות ופיצויים מכוח חוקים אחרים:
בחלק זה יש לפרט האם יש לנפגע זכאות לקצבאות במסגרת משרד הבטחון, משרד האוצר או תביעת נזיקין בנוסף לקצבאות במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
בנוסף יש לציין בסעיף זה את פרטי עורך הדין המייצג את הנפגע במסגרת התביעה.
חלק 6: פרטי חשבון הבנק שאליו יועברו התשלומים
בחלק זה יש למלא את פרטי חשבון הבנק של הנפגע, אליו ירצה שיועברו כפי הפיצויים אם יהיה זכאי להם במסגרת התביעה.
חלק 7: זכאים במקרה של פטירה
את החלק הזה יש למלא כאשר הנפגע רוצה לקבוע מי יהיה שכאי לקבל את התגמולים אשר אמורים להיות משולמים בעקבות פגיעתו לאחר מותו.
חלק 8: הצהרה
בחלק זה יש לחתום על הצהרה לפיה כל הפרטים אשר כתובים בתביעה הם אכן אמת. יש לקרוא את ההצהרה היטב ולפעול בהתאם לכתוב בה.
חלק 9: טופס ויתור על סודיות רפואית
בחלק זה שהינו העמוד האחרון בטופס, על הנפגע למלא את פרטיו האישיים ולחתום במקום המיועד לכך בתחתית העמוד. בעזרת טופס זה, הנפגע למעשה מוותר על הסודיות הרפואית שלו כלפי המוסד לביטוח לאומי ולפיכך, מתיר לביטוח הלאומי לבקש ולקבל כל חומר רפואי אשר הוא לדעתו חשוב לצורך בחינת התביעה והזכאות לפיצויים.
השלב הרביעי: הועדות הרפואיות
לאחר הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות, יקבל הנפגע זימון לבדיקה בפני ועדה רפואית. אם כל המסמכים הוגשו ואין חוסרים של נתונים כלשהם, הזימון לועדה אמור להגיע בתוך כ-60 יום לאחר הגשת התביעה.
הרכב הועדה הרפואית יקבע בהתאם לתחומי הרפואה השונים שבהם נפגע הנפגע. ולכן חשוב לשים לב בעת הכניסה לידר הועדה לזהותם של הרופאים ותחומי המומחיות שלהם, ובמידת הצורך, ככל ורואים שאין בהרכב הועדה הרפואית מומחה רפואי בתחום הפגיעה, יש להסב את תשומת ליבו של מזכיר הועדה לעניין.
מומלץ מאד להגיע לועדה הרפואית מוכנים עם סט המסמכים הרפואיים הרלוונטיים (גם אם שלחתם אותם כבר לביטוח לאומי בהזדמנות קודמת) על מנת לוודא שאכן הכל נמצא בתיק הרפואי והועדה נחשפת לכל התיעוד.
בשלב הראשון של בדיקת הועדה הרפואית, יש לתאר בפניה את כל הבעיות הרפואיות והתפקודיות מהן סובל הנפגע בעקבות האירוע. ככל שלועדה הרפואית יהיו שאלות ספציפיות כלשהן לגבי מה שנטען ע"י הנפגע, היא תשאל את הנפגע והוא יידרש לענות על מנת להשלים עבורה את התמונה הכוללת.
בשלב השני, תיערך לנפגע בדיקה פיזית על מנת שהרופאים יוכלו לראות ולבדוק את חומרת הפגיעה ואמיתות התלונות. במסגרת בדיקה זו חשוב לשתף פעולה עם הועדה הרפואית אולם חשוב לא פחות להבין שלנפגע יש זכות לסרב לבצע פעולות שאינו יכול לבצע בשל מקבלותיו.
בסיום הבדיקה יתבקש הנפגע לצאת מהחדר ולמעשה בכך הסתיים חלקו בתהליך קביעת הנכות.
בשלב השלישי, מיד לאחר יציאת הנפגע מחדר הועדה, יסכמו הרופאים את החלטתם ויקבעו את נכותו של הנפגע בהתאם לסעיפי הנכות המפורטים בחוק. החלטת הועדה תיכתב על גבי פרוטוקול מסודר וכמובן תכלול נימוק ממנו ניתן יהיה להבין מדוע קבעה הועדה הרפואית את אשר קבעה.
את החלטת הועדה הרפואית יקבל הנפגע בדואר בתוך כ-30 יום ובמקביל, מספר ימים לאחר הועדה הרפואית היא גם תועלה לאזור האישי של הנפגע באתר הביטוח הלאומי.
על החלטת הועדה הרפואית ניתן לערער לועדה רפואית לעררים בתוך 60 ימים מיום שקיבלתם את פרוטוקול הועדה הרפואית שעליה רוצים לערער.
נפגעת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"?
צור קשר עוד היום עם משרדנו וקבל יעוץ ראשוני ללא כל התחייבות!
עו"ד תומר בכר בתקשורת בנוגע לזכויות נפגעי איבה:
מאמר של עו"ד תומר בכר שפורסם במעריב בנוגע לזכויות נפגעי איבה
מאמר של עו"ד תומר בכר שפורסם באתר N12 בנוגע לפיצוי נפגעי נובה ואירועי ה-7/10/23
מאמר של עו"ד תומר בכר שפורסם באתר אייס בנוגע למענקים של נפגעי איבה
מאמר של עו"ד תומר בכר שפורסם במעריב בנוגע לנפגעי איבה במסגרת תאונות עבודה
