תסמונת פיברומיאלגיה

תסמונת פיברומיאלגיה הינה מחלה אשר גורמת לעייפות כרונית ופגיעה תפקודית קשה אצל כי מי שחלה בה. בהמשך למאמר הזה – פיברומיאלגיה, נסקור כאן את דרכי הטיפול ונציע את ההמלצות המשפטיות שלנו לחולים.

בעיקרון, מי שחושש שמא הוא פיתח את מחלת הפיברומיאלגיה, חייב לגשת ולהיבדק ע"י רופא מומחה בתחום, על מנת שיאבחן את קיומה או שלילתה של התסמונת. במידה ואכן התסמונת מאובחנת, ימליץ הרופא המומחה על הטיפול המתאים, שיכול לכלול:

– תרופות להפחתת כאב ושיפור השינה

– תוכניות אימון לשרירים ולשיפור סיבולת לב-ריאה – כושר אירובי

– שיטות להפחתת מתח השרירים וטכניקות הרפיה

– שיפור הידע על פיברומיאלגיה ותוכניות לניהול אורח חיים עימה

אצל חלק מחולי פיברומיאלגיה הסימפטומים הם מתונים, לכן בדרך כלל חולים אלו זקוקים לטיפול מועט, אחרי שהם מבינים מהי פיברומיאלגיה ומה מרע את מצבם.

פיזיותרפיה בהחלט יכולה לעזור בשליטה על הכאב. גם התעמלות אירובית, נתגלתה כמועילה לחולי פיברומיאלגיה. חולים רבים מסוגלים לקחת חלק בתוכנית אימון אשר נותנת להם תחושה של בריאות, רווחה, הגברת הסיבולת והפחתת הכאב.

פעמים רבות, חולי פיברומיאלגיה עברו הרבה בדיקות וביקרו אצל מומחים רבים בחיפוש אחר מענה ומזור. הדבר מוביל לפחד ותסכול אשר עלולים להגביר את הכאב. לעיתים קרובות אומרים לחולי פיברומיאלגיה שמשום שהם נראים בריאים ותוצאות הבדיקות שלהם נורמליות, הם אינם סובלים מהפרעה אמיתית. משפחה וחברים, כמו גם רופאים, עלולים להטיל ספק באמיתות תלונותיהם ובכך להגביר את תחושת הבידוד, האשמה והתסכול.

חשוב להבין שפיברומיאלגיה היא מקור לכאב כרוני ועייפות, ויש להתייחס אליה כמו לכל מחלה כרונית אחרת. מצד שני, פיברומיאלגיה אינה מסכנת את החיים, לא גורמת לעיוות קבוע בגוף והמצב הכללי לעיתים מורע עם הזמן.

הידיעה שפיברומיאלגיה אינה תהליך שמוביל לפגיעה גופנית קבועה, גורמת לאנשים רבים לא להמשיך ולעבור בדיקות יקרות ומכאיבות, ולפתח גישה חיובית יותר לגבי מצבם. כמו כן, הידיעה שרבים אחרים לוקים בתסמונת זו יכולה להוות מקור תמיכה.

לחלק מחולי פיברומיאלגיה ישנם סימפטומים כה חמורים, שהם אינם מסוגלים לתפקד היטב בעבודה או בחברה. אותם חולים זקוקים ליותר תשומת לב בתוכנית המשלבת פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, ראומטולוגים, פסיכולוגים, יועצי שיקום ומומחי שינה.

מצבם של רוב חולי הפיברומיאלגיה משתפר עם הזמן והם מסוגלים להתמודד עם התסמונת. אך הבנה טובה יותר של הסיבות והגורמים המחמירים את התסמונת דרושה למען טיפול טוב יותר ופיתוח של דרכי מניעה.

*הערה – אין לראות באמור לעיל מידע שנכתב ע"י גורם רפואי כלשהו. האמור לעיל אינו מהווה המלצה רפואית לטיפול כלשהו ובכל מקרה יש לברר כל מצב רפואי או בעיה רפואית, עם רופא מומחה בטרם נקיטת צעד טיפולי או אחר כלשהו.