קצבת נכות כללית

מי זכאי לקבל קצבת נכות כללית במסגרת ביטוח לאומי? מהם הקריטריונים שבהם צריך לעמוד על מנת לקבל קצבת נכות כללית? ושאלות רלוונטיות נוספות מגיעות מידיי יום למשרדנו, מאנשים המעוניינים להגיש תביעה במסגרת נכות כללית ואינם יודעים כיצד לעשות זאת. במאמר זה ננסה להסביר באופן הפשוט ביותר מהי קצבת נכות כללית ומי זכאי לקבלה.

על מנת לקבל קצבת נכות כללית, על התובע להוכיח לביטוח לאומי שהוא עומד בקריטריונים הקבועים בחוק, לצורך קבלת הקצבה.

הקריטריון הראשון הינו שהתובע סובל מנכות רפואית בשיעור של 60% לפחות או לחילופין, נכות בשיעור של 40% לפחות במקרים שבהם אחד מן הליקויים הרפואיים שמהם סובל התובע מקנה נכות בשיעור של 25% לפחות.

כאשר מדובר בעקרת בית נכה אשר מעוניינת לקבל קצבת נכות כללית, עליה להוכיח שהיא סובלת מנכות בשיעור של 50% לפחות.

חישוב הנכות נעשה בצורה משוכללת ולא בשיטה של חיבור כל הנכויות זו לזו. על פי צורת החישוב המשוכללת, כל סעיף נכות למעשה מחושב מתוך האחוזים ה"בריאים" של הנבדק, על מנת שבסופו של דבר לא ניתן יהיה לעבור את רף ה-100% נכות.

לדוגמא, אם לאדם נקבעה נכות בשיעור של 10% בתחום האורטופדי, 10% בתחום הנוירולוגי ו-10% בתחום הנפשי, נכותו הכוללת תחושב לפי האופן הבא:

אורתופדיה – 10% מתוך 100% בריאים = 10%.

בשלב זה הנבדק נותר 90% בריא (לאחר שהורדנו מה-100% את ה-10% נכות האורתופדית). לכן החישוב של סעיף הנכות הבא יהיה מתוך אותם 90%.

נוירולוגיה – 10% מתוך 90% בריאים שנותרו = 9%.

בשלב זה הנבדק נותר 81% בריא (לאחר שהורדנו מה-90% את ה-9% נכות הנוירולוגית). לכן החישוב של סעיף הנכות הבא יהיה מתוך אותם 81%.

נפשי – 10% מתוך 81% = 8.1%.

הנכות הרפואית של התובעים נכות כללית נקבעת על ידי ועדה רפואית אשר נערכת במסגרת ביטוח לאומי. ועדה רפואית זו מורכבת מרופאים המומחים בתחומי הרפואה השונים שמהם סובל התובע. ועדה רפואית זו בודקת את התובע ואת המסמכים הרפואיים אשר מוגשים על ידו.

בתום הבדיקה קובעת הועדה הרפואית הנ״ל את שיעור הנכות ממנה סובל התובע ואולם החלטת הועדה אינה ניתנת לתובע במעמד הבדיקה, אלא נשלחת אל התובע בדואר, בצירוף פרוטוקול הועדה הרפואית, רק לאחר תום תהליך התביעה וקבלת ההחלטה הסופית בעניינו.

לאחר שהתובע הוכיח שהוא עומד בקריטריון הקבוע בחוק לעניין גובה הנכות הרפואית, עליו הוכיח כי הוא עומד בקריטריון השני הקבוע בחוק, הנושע לעניין גובה דרגת אי כושר עבודה. את גובה דרגת אי הכושר קובעת ועדה גם כן, אשר במסגרתה נדרש התובע להוכיח שבעקבות מצבו הרפואי הוא איבד חלק משמעותי של כושר עבודתו (לפחות 50% מכושרו להשתכר או במקרים של עקרת בית, לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק הבית).

שימו לב! ועדת אי כושר עבודה אינה ועדה רפואית והיא אינה עורכת לנבדק בדיקה רפואית במעמד התכנסותה. מדובר בועדה אשר מורכבת לרוב ע"י עובדת סוציאלית, אשר עוברת עם הנבדק על כל העיסוקים והתפקידים שבהם עבד בחייו, לרבות מקומות העבודה השונים, התפקידים, השכלתו המקצועית וניסיונו של הנבדק, במטרה לבחון האם בהתחשב במצבו הרפואי ונכותו, הוא יכול לשוב למעגל העבודה בצורה מלאה או חלקית.

ככל שתסיק ועדת אי הכושר, שהנבדק אכן יכול לשוב למעגל העבודה, גם אם לתפקיד אחר מזה שבו עסק בעבר, היא למעשה תקבע שהוא לא איבד את כושר עבודתו ולמעשה תביעתו תידחה, גם אם עמד בקריטריון הראשון של גובה הנכות הרפואית.

רק אם ועדת אי הכושר תקבע שהנבדק איבד את כושר עבודתו בצורה מלאה או חלקית, הוא יזכה לקבל את הקצבה הקבועה בחוק.

מה שקובע את גובה הקצבה שיקבל התובע, היא לא שיעור הנכות הרפואית כפי שנהוג לחשוב, אלא דווקא שיעור אי הכושר שתקבע ועדת אי הכושר. ישנן 4 דרגות של קצבאות נכות כללית אשר יכולות להיקבע לתובע:

תביעת נכות כללית ניתן להגיש החל מהגיע התובע לגיל 18 ועד הגיע התובע לגיל פרישה (גיל 67).

המועד החשוב בעניין זה הוא מועד הגשת התביעה ולא מועד סיום הטיפול בה. כלומר, כל עוד התביעה הוגשה לפני שהתובע הגיע לגיל 67, הוא יוכל לקבל קצבת נכות כללית אם יעמוד בקריטריונים המפורטים לעיל.

ייתכן ויהיו עוד קריטריונים נוספים שבהם יידרש התובע במסגרת נכות כללית לעמוד, הכל בהתאם לנתונים של התיק עצמו וכל מקרה נבדק לגופו. כמובן שבראש ובראשונה יהיה על התובע להוכיח שהוא תושב ישראל כחוק שכן אחרת הוא לא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות כללית, גם אם יעמוד בשאר הקריטריונים האמורים לעיל והקבועים בחוק.