רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוח – כך תקבלו פיצוי מקסימלי

בישראל מתבצעים מידיי יום מאות ניתוחים שונים בבתי החולים הציבוריים, בבתי החולים הפרטיים ובמרפאות. מדובר בפרוצדורות רפואיות שחלק פשוטות וחלקן מורכבות ביותר, חלק קצרות וחלקן אורכו שעות רבות, חלקן מצילות חיים וחלקן נעשות אך ורק לצרכים אסטטיים. אבל בסופו של דבר, לא משנה מה הסיבה שבעקבותיה בוצע ניתוח כזה או אחר, אין שום סיבה שהמנותח יחווה במהלך הניתוח, נזק בעקבות רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בניתוח יכולה למעשה להתרחש בכל חלק משלבי הניתוח. החל מהשלב המקדים שבו הרופא אמור להסביר למנותח מהי הפרוצדורה שהוא הולך לעבור ומהם הסיכונים הקיימים בניתוח ועד לשלב של הניתוח עצמו, שבו מתבצעת פרוצדורה הרפואית חודרנית במנותח לרבות בשלב שלאחר הניתוח, דהיינו שלב ההחלמה והמעקב הרפואי.

עורך דין תומר בכר בראיון בתוכנית "רק בריאות" בערוץ 2 בנושא רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

מהי הרשלנות הרפואית הנפוצה ביותר בניתוחים?

רשלנות רפואית יכולה להתקיים בכל סוג של ניתוח ובכל שלב שלו. להלן רשימת הרשלנויות השכיחות ביותר בתחום זה:

אי מתן הסברים לגבי סיכונים הקיימים בניתוח

השלב הראשון של הניתוח מתחיל עוד לפני שסכין הניתוחים חותכת את עורו של המנותח. בשלב זה, נדרש הרופא המנתח בעצם להסביר למנותח מהם הסיכונים הקיימים בניתוח שהוא עומד לעבור. ההסברים צריכים להיות מובנים למנותח, בשפה אותה הוא דובר.

יש לפרט את מלוא הסיכונים הידועים גם בעל-פה וגם בכתב, כאשר בסיום ההסברים שניתנים בעל-פה, המנותח נדרש לחתום על טופס הסכמה לניתוח, בו מפורטים בכתב בין היתר גם הסיכונים הקיימים.

אי מתן הסברים בצורה מפורטת ונכונה למנותח, זמן סביר לפני הניתוח, על מנת לאפשר לו לשקול את המידע שניתן לו בצורה יעילה וללא לחץ, עשוי להוות רשלנות רפואית.

אי קבלת "הסכמה מדעת" כלומר – ביצוע ניתוח ללא הסכמתו המודעת של המנותח

לא כל הסכמה של המנותח לעבור את הניתוח, היא הסכמה מספקת כנדרש בחוק. כדי למלא את דרישות החוק בעניין הסכמה, יש לקבלה לאחר שהמנותח קיבל את כל המידע הרלוונטי לניתוח שאותו הוא אמור לעבור, לרבות מלוא הסיכונים הקיימים בניתוח, אופן מהלך הניתוח, האופציות האחרות שישנן למנותח חוץ ממעבר הניתוח, ניתוחים אחרים אפשריים, הצפי להחלמה מהניתוח וכו'.

לאחר שהרופא המנתח יתן למנותח את כל ההסברים הוא יחתים את המנותח על טופס הסכמה מדעת, בו אמורים להיות כתובים כל הפרטים הרלוונטיים לניתוח כמפורט לעיל. החתימה על טופס זה אמורה להיעשות בצורה נינוחה וללא כל לחץ, מספיק זמן לפני הניתוח על מנת שיוכל המנותח לשקול את כל המידע ולקבל החלטה מושכלת ומודעת (כל למשל נקבע כבר כי החתמת המנותח על טופס הסכמה לניתוח ביום שבו הוא אמור לעבור את הניתוח, עשוי להוות רשלנות רפואית ולמעשה אי קבלת הסכמה מדעת לעבור את הניתוח).

אי מתן הסברים באשר לחלופות השונות שעומדות בפני המנותח, מלבד הניתוח

על הרופא המנתח קיימת חובה חוקית לידע ולהסביר למנותח אילו חלופות ישנן לניתוח שהוא אמור לעבור. ישנם הרבה מצבים רפואיים שהטיפול בהם יכול להיעשות באמצעות ניתוח, אולם במקביל גם באמצעות גישות טיפוליות אחרות שאינם מערבות הליך ניתוחי. במקרים כאלה, המנתח חייב להסביר למנוח אילו חלופות עומדות בפניו, חוץ מהניתוח, מה המשמעויות של חלופות אלו, מה סיכויי ההצלחה שלהן, הסיכונים הרפואיים וסיכויי ההצלחה וההחלמה.

במקרים שבהם הרופא המנתח לא נתן למנותח את מלוא ההסברים על החלופות הרפואיות הקיימות, הרי שייתן ומדובר ברשלנות רפואית.

ביצוע הניתוח שלא בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש

כל ניתוח חייב להיעשות על פי אמות המידה והסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה במועד ביצועו. רופא מנתח, אשר אינו עומד בסטנדרטים הללו ומבצע ניתוח שבמהלכו נגרם נזק למנותח, הינו רשלן ועלול להיתבע בתביעת רשלנות רפואית.

זוהי עילת התביעה השכיחה ביותר ככל הנראה, בתביעות רשלנות רפואית בניתוח, שכן בעקבות אי עמידה בסטנדרטים הרפואיים, עלולים להגרם למנותח נזקי גוף קשים ביותר, ובמקרים מסויימים אף מוות.

פגיעה באיברים שאינם קשורים לניתוח

במהלך הניתוח עלולים להפגע איברים נוספים אשר אינם קשורים לניתוח עצמו, אם בגלל חוסר זהירות של המנתח ואם בגלל התממשות של סיכון ידוע. כך למשל, פגישות שכיחות בניתוחים הן פגיעה בעצב הסמוך למיקום ביצוע הניתוח, פגיעה בכלי דם סמוך למיקום הניתוח, פגיעה באיבר פנימי שאינו קשור לניתוח ועוד).

לא כל פעם שנגרמה פגיעה באיבר שאינו קשור לניתוח, מדובר ברשלנות רפואית. לעיתים מדובר במקרה שבו זהו אחד מן הסיכונים הידועים בניתוחים מסוג זה ולעיתים מדובר בפגיעה באיבר אשר קרתה למרבה הצער למרות שהמנתח ביצע את מלאכתו נאמנה בצורה הטובה ביותר ובהתאם לסטנדרטים המקובלים.

יחד עם זאת, במקרים רבים של פגיעה באיברים שאינם קשורים לניתוח, מדובר ברשלנות רפואית. לכן חשוב ביותר לבדוק כל מקרה לגופו, באמצעות עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בניתוח.

אי ביצוע מעקב רפואי ראוי לאחר הניתוח

קיימת חובה על הרופא המנתח להמשיך להיות במעקב רפואי אחר מצבו של במנותח גם לאחר שהניתוח הסתיים. הרופא חייב לבצע מעקב רפואי ראוי כדי לוודא שהמנותח מחלים מהניתוח בצורה טובה וחלילה מצבו לא מתדרדר בעקבות סיבוך כלשהו שנגרם בניתוח.

אי ביצוע מעקב רפואי ראוי לאחר הניתוח, עלול להוות רשלנות רפואית ובמקרים שבהם בעקבות כך, נגרם למנותח נזק גופני, ניתן יהיה להגיש תביעה ברשלנות רפואית כנגד הרופא המנתח.

באילו סוגי ניתוחים קורות הכי הרבה רשלנויות רפואיות?

ניתוחים פלסטיים (הגדלת חזה, הקטנת חזה, הרמת חזה, שאיבת שומן, הצרת היקפים, ניתוח אף).
ניתוחים בריאטריים.
צנתורים.
ניתוחים אורטופדיים.
ניתוחים נוירוכירורגיים (ניתוחים במוח, ניתוחי עמוד שדרה).
ניתוחי עיניים (הסרת משקפיים, קטרקט, ליזר).
ניתוחי לב.
ניתוחי חזה (ניתוחי ריאות).
ניתוחים להסרת גידולים.

אם נכנסת לניתוח כלשהו, ויצאת ממנו עם נזקים רפואיים כלשהם, ייתכן מאד ומדובר ברשלנות רפואית. אנו מקבלים למשרדנו פניות רבות של מנותחים ומנותחות אשר נותרו עם נזקים רפואיים קשים לאחר ניתוחים שונים וברוב המקרים, לאחר בחינת האירועים, אנו מוצאים שמדובר היה במקרים של רשלנות רפואית, ולפיכך מגישים תביעה לפיצויים בהתאם.

חושב שנגרם לך נזק בעקבות רשלנות רפואית בניתוח?

צור קשר עוד היום עם משרדנו וקבל יעוץ ראשוני ללא כל התחייבות.